הלכה ליום שלישי ח' סיון תשפ"ב 7 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אסתר בת מרים

הוקדש על ידי

המשפחה

"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא"

עד "יתברך"
כתב מרן הבית יוסף (סי' נו), על פי מה שמובא במדרש: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּמָצָאתִי אֵלִיָּהוּ ז"ל וְעִמּוֹ אַרְבַּעַת אֲלָפִים גְּמַלִּים טְעוּנִים (שיש עליהם משא), אָמַרְתִּי לוֹ, מָה אֵלֶּה טְעוּנִים? אָמַר לִי, אַף וְחֵמָה, לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאַף וְחֵמָה מִמִּי שֶׁמְּסַפֵּר (שֶׁמְּדַבֵּר) בֵּין קַדִּישׁ לְבָּרְכוּ (שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, קֹדֶם בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע), בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה (שֶׁבְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע) בֵּין פֶּרֶק לְפרֵק (בִּקְרִיאַת שְׁמַע), "בֵּין אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא לְיִתְבָּרַךְ".

דקדק מכאן מרן הבית יוסף, שמאחר ואסור לדבר בין "אמן יהא שמיה רבא" ל"יתברך", משמע שהציבור שעונה לקדיש, צריך לומר גם "יתברך", ולא לומר רק "אמן יהא שמיה רבא". והביא מרן הבית יוסף, שכן כתב הרב רבי יוסף גיקאטיליה, שאסור להפריד בין "עלמיא" ל"יתברך". והאריך בטעם הדבר. וכן פסק למעשה מרן בשלחן ערוך, שהעונים עד "לעלם ולעלמי עלמיא" בלבד, טועים הם, כי אסור להפריד בין "עלמיא" ל"יתברך".

דעת האומרים שאין לומר "יתברך"
אולם באמת, שיש מחלוקת הפוסקים בזה, ויש אומרים שאין לענות אלא עד "עלמיא" בלבד, בלי להוסיף "יתברך".

לפיכך, יש אומרים, שאפילו אדם שעונה תמיד עד "יתברך" וכפי דברי מרן הבית יוסף, בכל זאת אם הוא נמצא בתפילה במקום שאסור להפסיק בו בדיבור, כמו לדוגמא באמצע קריאת שמע וברכותיה, אף על פי שגם במקומות כאלה צריך לענות "אמן יהא שמיה רבא", בכל זאת לא יאמר "יתברך", כי תוספת זו, היא בספק אם באמת יש לאומרה, ולכן במקום שיש בזה חשש הפסק בדיבור, יש להמנע מלענות כן.

אולם מרן רבינו זצ"ל כתב (יבי"א ח"א ס"ה אות ג') שלמנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שקבלנו עלינו הוראות מרן לכל אשר יאמר, עלינו לענות עד "יתברך" גם כאשר עומדים באמצע קריאת שמע וברכותיה. (אבל האשכנזים אינם נוהגים כן).

להמשיך לענות עד "בעלמא"
נחלקו רבותינו הראשונים, שיש אומרים שיש לענות "אמן יהא שמיה רבא" עד "דאמירן בעלמא". ומדברי מרן בבית יוסף, נראה שבאמת יש לענות עד "דאמירן בעלמא", וכן מנהג הספרדים, ויש בזה רמז, מפני שעד תיבת (מילה) "בעלמא" יש כ"ח תיבות (28 מילים), וזהו שאמרו רבותינו (בשבת קיט:) "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל "כחו" קורעין לו גזר דינו" שכוונתם בזה, שיכוין בכל כ"ח תיבות שיש באמירת אמן יהא שמיה רבא. וכן מנהג הספרדים. אולם האשכנזים נוהגים לענות רק עד "יתברך", וזאת על פי דברי רבים מן הראשונים והאחרונים.

וכתב מרן הרב זצ"ל, שגם למנהגינו, אם נמצא במקום שאסור לדבר בו, כגון שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, לא יענה אלא עד "יתברך", כמו שביארנו. אולם כשעומד בפסוקי דזמרה, או בבין הפרקים של קריאת שמע, או בין הברכות של קריאת שמע, רשאי לענות עד "דאמירן בעלמא".

ולסיכום: מנהג בני אשכנז לענות באמן יהא שמיה רבא, עד "לעלם ולעלמי עלמיא יתברך". ולמנהגינו על פי דברי מרן הבית יוסף, יש לענות עד "דאמירן בעלמא". ואם עומד באמצע קריאת שמע וברכותיה, יענה רק עד "יתברך", מפני שיש בזה חשש הפסק.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי הספרדים לא עונים עד "שמה דקודשה בריך הוא"? צריך להמשיך להגיד גם "לעלא מן כל ברכתא....."? ט' סיון תשפ"ב / 8 ביוני 2022

נכון מאד. עד "דאמירן בעלמא".

כתבתם בשו״ת שאין כל הבדל בענין זה בין אנשים לנשים.
רציתי לדעת טעמכם הלוא הנשים אינן רשאיות לברך לדעת מרן הרב זצ״ל וא״כ לא שייך בהן הפסקה א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

הכוונה היתה שעליה לענות באופן כללי עד דאמירן בעלמא. ולא בהפסקות, שאז בודאי הצדק עמכם, ותודה על ההערה,

האם ההלכה הזאת נוגעת גם לנשים? כ"א סיון תשע"ז / 15 ביוני 2017

אין בענינים אלה חילוק בין אנשים לנשים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה