הלכה ליום ראשון ל' חשון תשפ"ה 1 בדצמבר 2024

כבוד הספרים

שאלה: האם מותר לשבת על גבי ספסל שמונחים עליו ספרי קודש?

תשובה: שנינו בפרקי אבות (פ"ד): "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת". ופירש רש"י, המכבד את התורה, שאינו מניח ספרי קודש על ספסל שיושבים בו בני אדם. ובגמרא במסכת מנחות (דף לב:) אמר רבי חלבו, אני ראיתי את רב הונא, שכאשר רצה לשבת על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה, הניח את ספר התורה במקום אחר, ואז התיישב. מכאן שסבר רב הונא שאסור לשבת על גבי מטה שספר תורה מונח עליה. וכן אמרו בתלמוד ירושלמי, לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה מונח עליו, ומעשה ברבי אליעזר שישב על גבי ספסל שהיה עליו ספר תורה, (בלי שימת לב), והרתיע מלפניו (ונרתע, קם מיד כשראה את הספר), כמרתיע מפני הנחש, (כאילו ראה נחש, מפני אימתו לכבוד התורה). ומכח דברי הירושלמי, פסקו הרמב"ם והראב"ד ועוד פוסקים, שאסור לשבת על גבי מטה שיש עליה ספר תורה.

האם דוקא ספר תורה?
והנה, מרן הבית יוסף (סי' רפב) הביא דברי רבינו מנוח, שיש אומרים שדוקא בספר תורה ממש אסור, אבל שאר ספרים, אין דינם כספר תורה. וטוב להחמיר. ובעל ספר ארחות חיים כתב, שאין להקל בזה שלא יראה כמזלזל בכבוד ספרים. ומרן בשלחן ערוך פסק להחמיר בזה מן הדין רק בספר תורה, והרמ"א פסק שהוא הדין לגבי שאר ספרים.

כיבוד הספריה
אלא שבספרים שלנו שהם מודפסים ואינם כתובים בכתב יד, יש להקל יותר, כמו שכתבו הפוסקים, שספרים שלנו המודפסים, קדושתם פחותה מספרים הכתובים בכתב יד. אף על פי שבודאי גם ספרי קודם שלנו צריכים גניזה, ויש לנהוג בהם כבוד, וכן אסור ללכת ערום בחדר שיש בו ספריה של ספרי קודש, ואסור להחליף חיתול לתינוק כנגד ספריית ספרי קודש, מכל מקום אין קדושתן חמורה כל כך כספרים שנכתבו בכתב יד.

הדין למעשה
ולכן למעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שדן בדברי הפוסקים בזה, שיש להקל בזה בספרים המודפסים. אולם מנהג האשכנזים להחמיר בזה, מפני דברי הרמ"א שפסק בפירוש שאף בשאר ספרים יש להחמיר, ולכן אף בספרים המודפסים לשיטתם יש להחמיר. אבל למנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן, שפסק להחמיר בזה רק בספר תורה, דיינו שאנו מחמירים בזה לכתחילה בספרים שבכתב יד, אבל בספרים המודפסים יש להקל.

ספרים על המיטה
ומכל מקום אין זה נכון להניח ספרי קודש על גבי מטה שישן עליה, בפרט כשיש חשש שבמשך הלילה הספר יפול ויתבזה. וכן אסור להניח את תיק התפילין על מטתו שהוא ישן בה כנגד מרגלותיו (הרגליים), מפני שהוא דרך ביזוי, אבל שלא כנגד מרגלותיו, אם אין שם חשש שיפלו התפילין במשך הלילה או יתבזו, מותר להניחם שם כשהוא ישן לבדו, וכמבואר בשלחן ערוך אורח חיים (סימן מ, ובסימן רמ).

ולסיכום: אסור לשבת על גבי ספסל שמונח עליו ספר תורה. ומנהג האשכנזים להחמיר בזה אף בשאר ספרים, ולמנהג הספרדים העיקר שיש להקל בזה. אולם אם המדובר הוא בספרים מכתב יד, נכון להחמיר שלא לשבת על גבי ספסל שמונחים עליו ספרים אלה.

ומותר לשבת על גבי ספסל שמונח עליו תיק עם תפילין, אבל אסור להניח את תיק התפילין על גבי מטה שישן עליה סמוך למרגלותיו, מפני שהיא דרך זלזול.

שאלות ותשובות על ההלכה

ספרים מודפסים חייבים בגניזה? י"ט חשון תשפ"ב / 25 באוקטובר 2021

הסכמת כל האחרונים, שגם ספרים מודפסים, חייבים בגניזה. תבורכו,

מותר להניח עטים או כוסות על ספרים מודפסים? י"ח חשון תשפ"ב / 24 באוקטובר 2021

כוסות ודאי שאסור, ועט שהוא כותב בו כעת דברי תורה, נהגו להקל. 

מה שכתבתם על ספרים ״כתבי יד״ מה נקרא כתבי יד? כתיבה רגילה שאנו כותבים יום יום, או כתבי יד פירושו כתב של סופר, כגון של ספר תורה מזוזות וכו׳? ט"ו סיון תשע"ט / 18 ביוני 2019

הכוונה לכתב יד, אפילו בכתיבה רגילה שלנו.

האם ספרים מודפסים כולל גם סדורים של התפילה בבית הכנסת? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

בודאי שזה כולל סידורים שבבית הכנסת

האם יש הבדל בין ספר שוכב, לספר עומד שנשען על משענת הספסל (וכיוצ"ב)? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

למנהגינו אין הפרש בזה. ולמנהג האוסרים לשבת על ספסל שיש עליו ספרים, יש מיקלים יותר כאשר הספר עומד. ולא ידוע לנו על יסוד לחילוקים אלה בספרים שלנו שבלאו הכי הם כרוכים. ואדרבה, כשהספר עומד, לפעמים הנייר שעליו הכתב נוגע בספסל. ובלאו הכי הכריכה בטלה לספר. ואין כאן מקום להאריך.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה