הלכה ליום שישי כ' ניסן תשפ"ה 18 באפריל 2025

שביעי של פסח

מתוך דרשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתוספת ביאור

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים, ונקרע להם הים, ועברו בתוכו, נאמר בתורה, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". כלומר, לא קרבו המצריים לבני ישראל כל הלילה.

ובגמרא במסכת מגילה (דף י:) אמרו, באותה שעה, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה' יתברך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ובפשטות הכוונה היא, שמעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, הם המצריים, עומדים כולם לטבוע בים, ואין זה זמן מתאים שמלאכי השרת יאמרו שירה לפני ה' בזמן כזה.

אולם לכאורה, באותה שעה עדיין היו המצריים בתוך הים יחד עם בני ישראל, ושני העמים עברו ביבשה בתוך הים, ועדיין לא טבעו המצרים, ואם כן, מה פירוש הדברים שאמר ה' יתברך "מעשי ידי טובעים בים"? ועוד קשה, שהרי התורה מציינת לשבח את שירתם של משה ובני ישראל, שעיקר שירתם היתה על מפלת אויביהם שטבעו בים, כמו שנאמר : "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". ואם כן, מדוע אמר ה' למלאכי השרת, "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ואילו את שירתם של בני ישראל אהב ה'?

והסביר זאת מרן זצ"ל בשם רבינו שמואל הורוויץ, (בספר דברי שלום דף לט ע"א), על פי מה שאמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צה:) על הנאמר בענין סנחריב, שבא להלחם עם חזקיה מלך יהודה, ובלילה בא מלאך ה' והמית את כל צבאות סנחריב, ושם נאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים". אמר רבי יצחק נפחא, איך המית מלאך ה' את כל מחנה אשור? גילה את אזניהם ושמעו שירה מפי חיות הקודש, ומיד פרחה נשמתם ומתו.

אף כאן, לגבי מצרים, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולהשמיע את שירתם למצרים, שעל ידי כך תצא נשמתם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי, הם בני ישראל, טובעים בים, שעליהם גזרו המצרים "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" אם כן עלי לעשות מידה כנגד מידה, ולהטביע את המצרים במים עד שתצא נשמתם, ואתם אומרים שירה, שתהיה מיתתם נוחה בשומעם שירה של מלאכי השרת?

וכשם שעשה ה' יתברך נסים ונפלאות גדולות לאבותינו על ים סוף, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות לעם ישראל, ולהנקם מאויביהם, ואלו הנסים העתידים להיות, יהיו גדולים מן הנסים שנעשו במצרים, כמו שנאמר, "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". כלומר, הנסים שעתיד ה' לעשות, יהיו עיקריים וגדולים יותר מן הנסים שנעשו במצרים. נזכה ונחיה ונראה בגאולתינו השלימה, ויקויים בנו הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה