הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תשפ"ג 19 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סעיד בן סלימה, שי שירה בת אפרת וחיים בן זלמה

הקדוש ברוך הוא יירפא כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

עילום שם

דיבור בבית הכסא

שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג'), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש בבית).

וכן נראה גם ממה שכתב רבינו הרמב"ם (פ"ה מה' דעות), שלא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, משום צניעות. ובדברי מרן החיד"א ועוד מהפוסקים המפורסמים מתבאר, שמלבד עניין הצניעות, יש בזה גם חשש סכנה מפני מזיקים השוהים בבית הכסא ועלולים לגרום נזק למי שמדבר שם. ולפי טעם זה נראה לכאורה שאין להקל בזה אפילו במקום צורך גדול, שהרי יש בזה חשש סכנה.

אלא שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שהגם שיש לאסור לדבר בבית הכסא שלא לצורך גדול, מחמת דין צניעות, מכל מקום במקום צורך גדול, יש להקל בזה, וזאת על פי מה שכתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שבזמנינו אין שדים ומזיקים מצויים בבתי הכסא, לפי שבתי הכסא בזמנינו נמצאים במקום ישוב בני אדם, ואין דרכם של המזיקים לשהות במקום ישוב בני אדם, מה שאין כן בזמנם שהיו בתי הכסא נמצאים בשדות המרוחקים, והיו מצויים יותר שדים ומזיקים בינהם. זאת ועוד, שהמהרש"ל כתב, לענין רוח רעה השורה על ידיו של אדם לפני שנטל את ידיו בבוקר, שרוח זו אינה מצויה בזמנינו, כי בזמן רבותינו, מי שהיה מניח ידו על עיניו לפני שנטל את ידיו, היה מסוגל הדבר מאד שיתעוור מחמת כן, ובזמנינו עיננו הרואות שאין מציאות כזו כלל, ואם כן, כמו כן יש לומר לגבי רוח רעה המצויה בבית הכסא, שבזמנינו אינה מצויה, ואין לחוש לה כל כך. נמצא אם כן, שאין לחוש בזה כל כך מצד הסכנה שהביאו המקובלים, אלא רק מחמת דין צניעות האדם בבית הכסא.

ועל כן במקום צורך גדול, כגון שעלול להגרם לו הפסד אם לא יענה לטלפון בהיותו בבית הכסא, או אב או אם המשגיחים על ילדיהם הקטנים, והם נזקקים לומר להם איזה דבר שיש לו חשיבות רבה שלא יסתכנו וכיוצא בזה, רשאים להקל לדבר בבית הכסא, רק יזהרו לקצר בדבריהם כמה שיוכלו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה