הלכה ליום שישי כ' ניסן תשפ"ה 18 באפריל 2025

שביעי של פסח

מתוך דרשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתוספת ביאור

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים, ונקרע להם הים, ועברו בתוכו, נאמר בתורה, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה". כלומר, לא קרבו המצריים לבני ישראל כל הלילה.

ובגמרא במסכת מגילה (דף י:) אמרו, באותה שעה, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני ה' יתברך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? ובפשטות הכוונה היא, שמעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, הם המצריים, עומדים כולם לטבוע בים, ואין זה זמן מתאים שמלאכי השרת יאמרו שירה לפני ה' בזמן כזה.

אולם לכאורה, באותה שעה עדיין היו המצריים בתוך הים יחד עם בני ישראל, ושני העמים עברו ביבשה בתוך הים, ועדיין לא טבעו המצרים, ואם כן, מה פירוש הדברים שאמר ה' יתברך "מעשי ידי טובעים בים"? ועוד קשה, שהרי התורה מציינת לשבח את שירתם של משה ובני ישראל, שעיקר שירתם היתה על מפלת אויביהם שטבעו בים, כמו שנאמר : "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף". ואם כן, מדוע אמר ה' למלאכי השרת, "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" ואילו את שירתם של בני ישראל אהב ה'?

והסביר זאת מרן זצ"ל בשם רבינו שמואל הורוויץ, (בספר דברי שלום דף לט ע"א), על פי מה שאמרו רבותינו במסכת סנהדרין (דף צה:) על הנאמר בענין סנחריב, שבא להלחם עם חזקיה מלך יהודה, ובלילה בא מלאך ה' והמית את כל צבאות סנחריב, ושם נאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים". אמר רבי יצחק נפחא, איך המית מלאך ה' את כל מחנה אשור? גילה את אזניהם ושמעו שירה מפי חיות הקודש, ומיד פרחה נשמתם ומתו.

אף כאן, לגבי מצרים, ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ולהשמיע את שירתם למצרים, שעל ידי כך תצא נשמתם, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי, הם בני ישראל, טובעים בים, שעליהם גזרו המצרים "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" אם כן עלי לעשות מידה כנגד מידה, ולהטביע את המצרים במים עד שתצא נשמתם, ואתם אומרים שירה, שתהיה מיתתם נוחה בשומעם שירה של מלאכי השרת?

וכשם שעשה ה' יתברך נסים ונפלאות גדולות לאבותינו על ים סוף, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות לעם ישראל, ולהנקם מאויביהם, ואלו הנסים העתידים להיות, יהיו גדולים מן הנסים שנעשו במצרים, כמו שנאמר, "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם". כלומר, הנסים שעתיד ה' לעשות, יהיו עיקריים וגדולים יותר מן הנסים שנעשו במצרים. נזכה ונחיה ונראה בגאולתינו השלימה, ויקויים בנו הפסוק: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה