הלכה ליום שני ז' ניסן תשפ"ד 15 באפריל 2024

מדידת השיעורים בליל פסח - ותוספת בענין רגישות לגלוטן

בענין מה שכתבנו שאנשים הרגישים לגלוטן יכולים להשתמש במצות מיוחדות, כוונתינו בזה למצות שאין בהם שום חשש גלוטן, ויש אומרים שדבר כזה לא יתכן במצות כוסמין, אלא במצות שיבולת שועל בלבד.

* * * * * * * * * * * * *

ביארנו כבר כמה הוא שיעור (כמות) המצה והמרור (החסה) שחייב כל אדם לאכול בליל פסח. והנה יש אומרים שאת שיעור המצות יש לקבוע על פי נפח המצות, ולא על פי משקל המצות. (לדוגמא, יש לקחת מצה, ולהכניס אותה לתוך בקבוק של תינוק, עד שיגיע לשיעור עשרים ושבע מ"ל, שהוא שיעור כזית בנפח). והדבר נכון שבעיקר הדבר, יש לקבוע את שיעור המצות, או המרור, וכן כל שאר המאכלים, על פי הנפח, ולא על פי המשקל, שכך היא צורת מדידת השיעורים שלימדונו רבותינו בכל הש"ס.

ומכל מקום כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח סימן תפו), שכבר בזמן רבותינו הגאונים (לפני למעלה מאלף שנה) היו מלמדים את העם לשער על פי המשקל, משום שבדרך כלל אין הפרש גדול בין המשקל לנפח. ומטעמים נוספים. וכן השיב לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר שאלנו אותו על זה לפני למעלה מעשר שנים, והשיב שאף על פי שבעיקרון יש למדוד על פי הנפח, מכל מקום מאחר והדבר קשה למדוד על פי נפח, ויש בזה כמה ספקות, לכן נהגו כולם למדוד על פי המשקל. וכן הדין הן לגבי מצות רכות, והן לגבי מצות קשות, והן לגבי המרור (חסה) שאוכלים בליל פסח, שיש לשער על פי המשקל. (ומשקל עשרים ושבעה גרם מצה או מרור, הוא בודאי כולל בתוכו שיעור כזית בנפח המאכלים הללו, כי המצה הרכה והקשה והמרור, קלות יותר מן המים, והרוצה להחמיר, יקח שיעור שלושים גרם מהמצה הרכה).

ומעתה נותר לנו לשאול, מי שרוצה להעמיד "משקל" (לא חשמלי) בסמוך לשלחן ליל הסדר, וכך למדוד לכל אחד ואחד מבני הבית את השיעורים הנכונים לקיים מצוות מצה וכדומה, האם מותר לעשות זאת בליל הסדר?

והנה בכל שבת או יום טוב, אסרו רבותינו למדוד או לשקול שום דבר. משום שהמדידה, או השקילה בשבת, נראית כמעשה הסוחרים, שרגילים לעשות זאת בימות החול, ולכן אסרו למדוד ולשקול דברים בשבת. ולכן, מי שרוצה לדעת בשבת כמה הוא משקל העוגה שלפניו, אסור לו למדוד את משקלה בשבת. ולפי זה נראה שיהיה אסור למדוד בליל הסדר כמה הוא שיעור החסה או המצה וכדומה.

אולם באמת שמבואר בדברי רבותינו (שבת קכו:), שמותר למדוד בשבת מדידה של מצוה. למשל, מותר למדוד בשבת את המקוה, כדי לדעת שלא חסרים בו מים. ולכן כתבו הפוסקים, שמותר למדוד ביום טוב או בשבת (כשחל ליל הסדר בליל שבת) כמה הוא משקל המצה או המרור (החסה). וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד כו). וכמובן שמדובר במאזניים מכאניות שאין בהן שום פעולה חשמלית.

ולסיכום: יש לשער את משקל הכזית של המצה והמרור בליל פסח, לפי משקל המאכלים. ואין צורך לחשב על פי הנפח. ומותר למדוד את משקל המצה והמרור באמצעות משקל מכני שפועל ללא חשמל.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בעניין אכילת מצה בליל הסדר ש-'אין לדבר עד אכילת כזית', האם נכון הדבר גם בסתם אכילת לחם בימי החול/ ליל שבת? ה' ניסן תשפ"א / 18 במרץ 2021

הדבר נכון רק לגבי אכילת מצה, שמברכים על אכילת מצה, וצריך שלא יהיה הפסק עד שיסיים את הכזית, שזו מצוות אכילת מצה, מה שאין כן בשאר האכילות, שאין הברכה שייכת דוקא לכזית, אלא אפילו על פירור אחד יכול לברך, ולכן מיד אחרי שטעם מעט רשאי לדבר. תבורכו,

כתבתם שאסור לשקול בשבת כמו עוגה אך מצד שני לצורך מצוה מותר. בשבת אני נוהגת לשקול החלה או מיני מזונות כדי שאדע כמות כזית או כביצה לברכה אחרונה.(יש לי קושי לאמוד כמויות..), האם זה נקרא לצורך מצוה ומותר או שזה אסור? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מותר משום שהיא מדידה לצורך מצוה.

כתבתם לחשב כזית לפי משקל. והרי מצות רכות צריך יותר משיעור כזית במשקל, כי הם כבדות מאד? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

מאחר והדברים נכתבים להמון העם, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל להורות תמיד במשקל ולא בנפח. וגם מצות רכות אינם כבדות מן המים. ואפילו אם נאמר שמעט כבדות מן המים, הרי תמיד מוסיפים מעט על שיעור כזית, ועוד שמעיקר הדין די בשיעור שליש ביצה. ויש עוד טעמים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה