הלכה ליום שלישי כ"ח אדר תשפ"ג 21 במרץ 2023

להתארח ולארח בליל הסדר – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם עדיף להשאר בבית בליל הסדר, או שטוב יותר להתארח אצל ההורים?

תשובה: בשאלה זו מסתפקים רבים, ונסביר את הדברים:

כתב הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בספרו שו"ת "בצל החכמה" (ח"ו סימן סז), שהמנהג שהולכים בליל הסדר אצל ההורים, יש בו משום שמחת יום טוב, שעל ידי כן שמתארחים זה אצל זה, תגדל השמחה. וכתבו כמה מרבותינו הראשונים, ובכללם בשבלי הלקט (סימן ריח), שדרך העולם לחוג ולשמוח איש עם אנשי ביתו, ובהקבץ המשפחה תתרבה השמחה כידוע. כלומר, בודאי שמצד שמחת החג, עדיף לחגוג יחד עם בני המשפחה המורחבת, שדבר זה מוסיף בהרגשת השמחה כפי שכל אדם יודע. וכבר הזכרנו מקור לדברים הללו בדברי רש"י בפירושו על מגילת אסתר, לגבי שמחת פורים. ובפרט שייכים הדברים לגבי חג הפסח, שהרי בפסח היתה מצוה מיוחדת לאכול את קרבן הפסח בחבורה, ולא כל אדם לבדו.

לכן גם אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היו מוזמנים בניו ובנותיו עם בניהם ובנותיהם להתארח במקום אחד, שם היה מרן זצ"ל עורך את הסדר ברוב עם, והיו כל בני המשפחה שמחים בצלו של מרן זצ"ל, והוא והרבנית עליה השלום היו שמחים לראות את בניהם אחריהם הולכים בדרכי התורה. ובסיום הסדר, היתה הרבנית עליה השלום שרה כמנהג עיר הולדתה (חלאב שבסוריה) את הפיוט "חד גדיא" בשפה הסורית, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל מקבץ את כל נכדיו עד שהיו יושבים לפניו בחצי גורן עגולה, והוא היה מספר על עשרת המכות וקריעת ים סוף בלשון המתאימה לילדים, עד שעת חצות (בערך), ואז היו כולם פונים לישון, (כדי שיקומו מוקדם לתפלת שחרית), והוא היה עוסק בתורה כל הלילה.

ומכאן למדנו לכאורה, שתמיד יש להעדיף להתארח ולארח בחג הפסח. אולם באמת שעיקר המצווה בליל הסדר, היא מצוות "והגדת לבנך", שיספר אדם לבניו ובנותיו את סיפור יציאת מצרים. ועל כל אדם מוטלת חובה להכין את עצמו לכך כמו שדיברנו כמה פעמים. ולכן, כאשר אדם יודע, שאם יתארח בבית הוריו, ימנע ממנו לספר את סיפור יציאת מצרים כראוי, הרי שיש לשקול את הדברים בשקל הקודש, ולהתייעץ בדבר, שלפעמים, אם אין פגיעה חס ושלום בכבוד ההורים, מוטב שישאר אדם לחוג את חג הפסח בביתו, ממה שיתארח, כי אז יוכל להיות מרוכז עם בניו ובנותיו ולחנכם לאמונה העיקרית שלנו בה' יתברך ולהודות לו על ניסיו שבכל יום עמנו. אך כמובן, אם יש פגיעה בכבוד ההורים, יש למצוא פתרון אחר לבעיה, וימצא כל אדם את הדרך הנכונה להתארח אצל הוריו, ולספר כמה שניתן את סיפור יציאת מצרים.

וידוע לנו, כאשר היו לו למרן זצ"ל ילדים קטנים, היה מעדיף לערוך את ליל הסדר בביתו. ולמרות שאמו מרת גורג'יה עליה השלום הפצירה בו שיבוא לביתה לליל הסדר, דיבר עמה מרן זצ"ל והסביר לה כמה חשוב לו לחוג בביתו, כדי לספר לילדיו באופן הראוי את סיפור יציאת מצרים. ואמנם הסכים מצידו בשמחה לארח בביתו את הוריו, או אחרים מבני המשפחה שרצו להתארח במעונו, אבל לא רצה לצאת מביתו למקום אחר. ומאחר ואמו של מרן זצ"ל היתה אשה יקרת רוח באופן יוצא מן הכלל, ולא היה בדבר שום צד פגיעה חס ושלום, הסכימה היא שישאר בנה בביתו, ולביתה הזמינה את שאר בניה ובנותיה.

וה' ינחנו בעצה טובה מלפניו.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה