הלכה ליום חמישי ל' אדר תשפ"ב 3 במרץ 2022

משנכנס אדר – שנה מעוברת

היום, הוא יום ל' באדר א', שהוא ראש חודש אדר ב'. והשנה, יחול יום הפורים (י"ד באדר) ביום חמישי. וכידוע, בכל מקום חוגגים את יום הפורים ביום י"ד באדר, מלבד הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (ירושלים), שחוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר, שהשנה יחול ביום השישי.

משנכנס אדר מרבין בשמחה
בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.

ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדנו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.

הטעם שמזלם של ישראל מאיר באדר
ובפירוש רש"י במסכת תענית (כט.), הסביר מה שאמרו חז"ל שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, שהוא משום שהימים הללו היו ימי נסים לישראל, והם הניסים שאירעו בפורים ולאחר מכן בפסח. ומאז שנעשו לישראל נסים גדולים בימים הללו, הרי הימים הללו מאירים לישראל לעולם, ומסוגלים להביא עליהם טובה גדולה.

ובספר שפת אמת (על מסכת תענית שם) כתב, שיתכן להסביר את הדברים, משום שבזמן שהיה בית המקדש קיים, בימי חודש אדר היו מביאים שקלים לבית המקדש, ואז היו ישראל מתנדבים בשמחה את שקלי הקודש, וכן היה הן בזמן המשכן, והן בזמן בתי המקדש הראשון והשני, ולכן היתה אז שמחה גדולה בעולם, ועד היום הזה על ידי כך שקוראים בבית הכנסת את פרשת שקלים, מתעוררת שמחה בעולם.

אדר ראשון או שני
ואיך שיהיה לפי הטעם העיקרי שהסברנו על פי פירוש רש"י, שהשמחה בחודש אדר היא מחמת הניסים שנעשו בימים הללו, לכן בודאי שענין השמחה שייך באדר השני דוקא, שהוא החודש העיקרי, שסמוך לחודש ניסן, ובו אנו מציינים את ימי הפורים. ואף על פי שיש אומרים (על פי דברי הירושלמי), שימי הפורים עצמם היו בשנה מעוברת בחודש אדר הראשון, מכל מקום הרי המפרשים (קרבן העדה ופני משה) הסבירו את דברי הירושלמי שבאמת ימי הפורים היו באדר השני. ולכן אף אנו החל מראשית חודש אדר ב', נרבה בעזרת ה' בשמחה, וה' יתברך ישפיע לנו שפע שמחה וקדושה וטהרה, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה