הלכה ליום חמישי כ' אייר תשפ"ג 11 במאי 2023

עוגות שיש עליהן אותיות

שאלה: האם מותר לאכול "עוגת יום הולדת" או ביסקויט שיש עליהם אותיות בשבת?

תשובה: בענין זה דנו באריכות רבותינו האחרונים, שהרי אחת המלאכות האסורה בשבת היא מלאכת "מוחק", ובמקרה שלנו, מי שאוכל עוגה שיש עליה אותיות, מוחק את הכתב שהיה עליה, ולכן לכאורה יש לאסור לאכול בשבת עוגות או עוגיות שיש עליהן אותיות. וכן פסק הרמ"א (בסימן שמ), "ואסור לשבר עוגה שכתוב עליה כמין אותיות, שהרי זה מוחק".

אולם הרוקח (סימן רצו) כתב, "מנהג אבותינו שמושיבים את התינוק ללמוד בחג השבועות, משום שבשבועות ניתנה התורה, והתינוק יושב בחיקו של הרב, ומביאים לוח שכתוב עליו א' ב' ג' ד', וכן פסוק תורה ציוה לנו משה, וקורא הרב את הפסוקים, והתינוק קורא אחריו, ונותן על הלוח מעט דבש, והתינוק אוכל את הדבש. ואחר כך מביאים עוגה שנילושה בדבש, וכתוב עליה, ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים, ואחר כך מאכילים את התינוק את העוגה". ומבואר לכאורה בדברי הרוקח שמותר לאכול בשבת עוגה כזו שיש עליה אותיות. וכן הוכיח להקל הגאון מהר"ש הלוי (סימן כו).

אולם יש שדחו את הראיה מדברי הרוקח, וכתבו שעדיין יש בזה איסור מדרבנן, שאף על פי שהתורה אסרה למחוק רק "על מנת לכתוב", וכאן המחיקה אינה מיועדת לכתיבה אחרת, שהרי העוגה נאכלת, בכל זאת יש בזה איסור מדרבנן. כן כתב בפירוש המרדכי (בפרק כלל גדול שסט), שיש בזה איסור מדרבנן.

והטורי זהב (סימן שמ) כתב, שלדעתו יש להקל בדבר. משום שאכילת העוגה היא צורה של אכילה, ולא צורה של עשיית מלאכה. ולעומתו כמה אחרונים, ובכללם הגאון החזון איש (דיני שבת סימן סא) כתבו שאפילו בצורה של אכילה יש איסור בעשיית מלאכה, (מלבד מלאכת בורר וטוחן, שמותרות בצורה של אכילה, כפי שלמדנו בהלכות בורר ובהלכות טוחן).

והגאון מהר"ש הלוי כתב עוד, שלדעתו לא שייך איסור באכילת האותיות, אלא כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה בצבע (כמו צבע מאכל, או קרם מיוחד לאותיות), אבל כאשר האותיות עשויות מגוף העוגה, לא שייך בכלל איסור מחיקה בשבת. והאחרונים האריכו בהסבר הדברים, והביאו ראיות רבות בזה. גם הגאון היעב"ץ (במור וקציעה סימן שמ) הוכיח כדברי המהר"ש הלוי, שהרי היו אוכלים במקדש את לחם הפנים, ובלחם הפנים היו צורות מכל צד (כמבואר במנחות צו.), ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את ראייתו, כי באמת לא היו על לחם הפנים צורות של אותיות ממש, והוכיח כן מדברי הראשונים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ה עמוד רכה), שאם הכתב שעל גבי העוגה עשוי מגוף העיסה של העוגה, כמו בביסקויט "פתי בר", אין ספק שיש להקל לאכול מהעוגות הללו בשבת, שלא שייך בזה איסור מחיקה בכלל. וגם כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה באמצעות קרם או צבע מאכל, המיקל לאכול ממנה בשבת ולקלקל את האותיות, יש לו על מה שיסמוך. ובפרט כאשר עושים כן בדרך האכילה, ולא בשבירת האותיות ביד, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם באכילת עוגה שיש בה אותיות זה לא פסיק רשיה דלא ניחא ליה ומותר? כי הרי האיסור הוא דרבנן.. ט"ז תמוז תש"פ / 8 ביולי 2020

הערה נכונה. ומרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה חלק חמישי עמוד רו והלאה. ושם דן אם יש להקל מטעם פ"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כי יש אומרים שבגזירת חכמים הדומה לאיסור תורה (כמו איסור מחיקה שלא על מנת לכתוב) אין להקל אפי' כשלא ניחא ליה. ועיין שם שהאריך בזה.

האם באכילת עוגה שיש בה אותיות זה לא פסיק רשיה דלא ניחא ליה ומותר? כי הרי האיסור הוא דרבנן. י"ז סיון תשע"ט / 20 ביוני 2019

הערה נכונה. ומרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה חלק חמישי עמוד רו והלאה. ושם דן אם יש להקל מטעם פ"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כי יש אומרים שבגזירת חכמים הדומה לאיסור תורה (כמו איסור מחיקה שלא על מנת לכתוב) אין להקל אפי' כשלא ניחא ליה. ועיין שם שהאריך בזה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה