הלכה ליום שישי ג' אדר תשע"ט 8 בפברואר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - מניעת צלקת בשבת – ברית מילה – מקל קינמון

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: נערה נחתכה בשבת בפניה, וטופלה על ידי רופא (פלסטיקאי) מומחה בתפרים קטנים, כדי שלא תשאר צלקת, האם הדבר מותר מצד ההלכה?

תשובה: נושא זה הוא סבוך, ונוגע למחלוקת רבותינו הראשונים, האם במקרה של פיקוח נפש, השבת "הותרה" לגמרי, שאז מותר לעשות יותר חילולי שבת ממה שנחוץ לשם הצלת נפשות (וכפי שנוהגים בימות החול), או שהשבת "דחויה" במקרה של פיקוח נפש, ואז אסור לעשות אלא את מה שהכרחי עבור הצלת נפשות. וכאן כשיש חתך מדמם, הרי שמותר לתפור את הפצע בשבת, מפני שיש בדבר סכנת נפשות, שהפצע עלול להזדהם, וגם עלולה הפצועה לאבד דם. אך כאשר רוצים להוסיף תפרים קטנים, כדי שלא תשאר צלקת, הדבר שנוי במחלוקת כפי שהסברנו. ולמעשה הורה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"ב סימן לד), להקל בדבר מטעמים שונים. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזו"ע שבת ח"ג עמוד רעג) דן בזה, והעלה להקל, מאחר ולדעת הרבה פוסקים, השבת הותרה במקום פיקוח נפש. ואפילו לדעת החולקים, במקרה כזה שתוספת התפרים היא "גמר ההצלה" יש מקום לומר שלכל הדעות אפשר להקל בזה. לכן למסקנה, יש להקל בדבר.

 

שאלה: אדם שהוא בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, האם מותר לו להשתתף בשמחת ברית מילה?

תשובה: יש בדבר מחלוקת הפוסקים. כי ידוע שהאבל על אביו או אמו בתוך שנים עשר חודשים, אסור לו להכנס לבית המשתה, כמו למשל שמחת נישואין. ולענין ברית מילה, התוספות במסכת מועד קטן (כב:) הביאו בשם רבינו שמשון, שמותר לאבל להכנס לסעודת ברית מילה, מאחר ויש צער לתינוק ביום המילה, ולכן אין שם שמחה כל כך. וטעם זה מבואר בגמרא בכתובות (ח.) לגבי הזימון שעושים בסעודת ברית מילה, שלא אומרים שם "שהשמחה במעונו", כי אין כל כך שמחה במקום שהתינוק מצטער. וכך רואים באמת, שבסעודת ברית מילה השמחה מאופקת יותר משאר השמחות, משום שטרודים בטיפול בתינוק. אמנם יש חולקים על דברי רבינו שמשון. ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע אבלות ח"ב עמוד שנב), שיש להקל בדבר, ובתנאי שהאבל נמצא שם כשאין שם כלי נגינה שמנגנים.

 

שאלה: אני רגיל לאכול לאט לאט מקל של קינמון, האם עלי לברך בורא פרי העץ?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רב) כתב שעל ה"קנילה" מברכים בורא פרי האדמה. מטעמים שונים. ונראה שה"קנילה" היא "קינמון". ובספר שבולי הלקט כתב, שברכתו "שהכל נהיה בדברו". ובספר בתי כנסיות (להגאון רבי אברהם בן עזרא) כתב להסביר שיש קנה של בושם שרגילים לאכול אותו ועליו מברכים בורא פרי האדמה, ועליו דיבר מרן השלחן ערוך. ואילו השבלי הלקט דיבר על קנה של קינמון שהוא כמו קליפת עץ (שהוא הקינמון שלנו). ואיך שיהיה, בזמנינו אין רגילות בכלל לאכול קינמון בפני עצמו, אלא משתמשים בו כתבלין בלבד. ולכן כתבו כמה אחרונים, שיש לברך עליו שהכל נהיה בדברו לכל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הברכה אם אדם מלקק מקל קינמון? ז' אדר תשע"ט / 12 בפברואר 2019

ברכתו שהכל נהיה בדברו

בהמשך למחלוקת, האם כשמחללים שבת היא הותרה לגמרי או לא, ברצוני לשאול האם כאשר לוקחים יולדת לבית החולים בשבת, האם יש צד להקל להמשיך בנסיעה מפתח בית החולים שבו יורדת היולדת ועד למגרש החניה וכמו כן האם יש צד להקל לכבות המנוע? ו' אדר תשע"ט / 11 בפברואר 2019

אין להקל ליסוע יותר ממה שהכרחי. ויולדת, לכל הדעות יש למעט כמה שניתן במלאכות לגביה. ולגבי כיבוי המנוע, יש לבקש מגוי שנמצא שם שיכבה את המנוע ולכתחילה יש להשתדל מראש שיהיה טלפון של אמבולנס, ועדיף על ידי גוי, שיגיע לאסוף אותה בשבת, כי הנסיעה ברכב על ידי בעלה כרוכה בהרבה בעיות. ורק אם אירע שצריך להסיע אותה בשבת, יסיע אותה בשבת ויעצור במקום שמשם תוכל ללכת, בכניסה לבית החולים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה