לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון
שיעור קבוע – עיור – מאכלי גבינה
שאלה: בית כנסת שמתקיים בו שיעור קבוע בזמן הדלקת נרות חנוכה, כיצד לנהוג בחנוכה?
תשובה: לפנינו מונחת מצוות הדלקת נר חנוכה בזמנה. ולעומת זאת יש כאן חשש של ביטול תורה. לכן הורה מרן זצ"ל, שאם אפשר, ילכו כל הציבור לבתיהם להדליק נרות ואחר כך ישובו לבית הכנסת לשמוע שיעור. ואם יש חשש שחלק מהמתפללים לא יחזרו לשיעור, יש לקיים את השיעור בזמן הקבוע ואחרי השיעור ילכו הציבור לבתיהם להדליק נרות חנכה. וכן היה נוהג מרן זצ"ל בצעירותו שהיה לו שיעור קבוע אחרי תפלת ערבית, והיה השיעור נמשך בערך שעה לאחר זמן ההדלקה, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל וכל הציבור הולכים לבתיהם ומדליקים נרות חנוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עג).
שאלה: אדם שהוא עיור, האם עליו להדליק נר חנוכה?
תשובה: עיור חייב בהדלקת נר חנוכה, ואף על פי שהוא אינו יכול לראות את אור הנר, מכל מקום הרי בהדלקתו, אחרים יראו את הנר ועל ידי כן מתפרסם הנס. ולכן גם רשאי לברך על ההדלקה. ודומה הדבר לדין ציצית, שהעיור חייב במצוות ציצית, אף על פי שנאמר "וראיתם אותו" והוא אינו רואה, שמכל מקום כיון שאחרים יכולים לראות, גם הוא מחוייב בציצית. וכן פסק המהרש"ל ועוד מגדולי הפוסקים. ובספר מזבח אדמה כתב, שלכן העיור גם מברך על הדלקת הנרות כדין כל אדם. ומכל מקום אם אפשר, נכון שיתן לאשתו או לאחד מבני הבית שידליק נרות עבורו, ויצאו בזה כולם ידי חובה. (ועיין חזון עובדיה עמוד קיג). ובעזרת ה' לכשיבוא משיח צדקינו במהרה, אז יפקחו עיניו של העיור ויזכה לאור עולם.
שאלה: האם יש טעם לאכול מאכלי גבינה בחנוכה?
תשובה: בזמן היוונים, היו גוזרים גזירות קשות על בנות ישראל. ואמרו במדרש, שבתו של יוחנן כהן גדול, היה שמה יהודית (חמדת ימים הלכות חנוכה), והיתה יפת תואר ויפת מראה מאד. והביאו אותה לאליפורנו הרשע מלך יוון, והיא הכינה עבורו מאכלי חלב, והאכילה אותו בהם. ומתוך כך ישן ושקע בתרדמתו מאד, והיא בעזרת ה' קמה בכוחות עצומים, ולקחה את הסייף וחתכה את ראשו, וכשראו האוייבים כי מת מלכם, נסו וברחו על נפשם. ולכן נהגו לאכול מאכלי גבינה בחנוכה. כמו שכתב מרן הבית יוסף בסוף סימן תרעה. וכן כתב הרמ"א ועוד.
