הלכה ליום ראשון כ"ג אב תשפ"ה 17 באוגוסט 2025

"וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"

נאמר בתורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וכבר הזכרנו את דברי הרמב"ם בענין זה.

נאמר בספר משלי: " אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין". ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד קצח), שגם בתוכחת על העוון, צריך להתחכם ולהוכיח במתק שפתיים, כדי שיהיו הדברים נשמעים, ואין להוכיח בדברים קשים.

צא ולמד ממה שאמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק מד), שבשעה שנפרד משה רבינו מעם ישראל, בסוף ארבעים שנות נדודיהם במדבר, ביקש משה להוכיח את ישראל, ורצה להזכיר להם מה שחטאו כשאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" (שבגלל העוון הזה נענשו כאשר בא עמלק להלחם איתם). אמר משה רבינו בלבו, אם אני אומר כן לישראל, אני מביישם ומלבין את פניהם, שדוקא בזמן הפרידה ממנהיגם האהוב ישמעו מפיו דברים קשים כל כך. אלא אמר משה רבינו, אני אומר להם מה שאירע במעשה עמלק, שבא להלחם עם ישראל, והם יבינו לבדם מה שהיה לפני כן. שנאמר, "זכור את אשר עשה לך עמלק".

משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס נאה, ובו פרחים ושושנים מיוחדים מרהיבי עין. ובפתח הפרדס ישב כלב גדול לשומרו.

פעם ישב המלך בעליית ביתו וראה את השר שהיה אהובו, שנכנס לפרדס וקוטף ממנו שושנים. מיד התנפל הכלב על השר, וקרע את בגדיו, עד שנמלט השר בעור שיניו מן המקום. אמר המלך, אם אני אומר לאהובי השר, למה נכנסת לפרדס בלי רשות? הרי אני מביישו. אלא כדי שידע שראיתי אותו בקלקלתו, אני אומר לו, אני מצטער על מה שעשה לך הכלב הרע הזה, שהתנפל עליך וקרע את בגדיך עד שנמלטת מפניו. ומיד הוא מבין שראיתי את כל מעשיו בפרדס. כך אמר משה לישראל, זכור את אשר עשה לך עמלק, ומיד ישראל יודעים מה שהיה לפני כן.

וכך גם לגבי חינוך הילדים בביתו של האדם, צריך שישים לב, שלא תמיד נכון להטיף לילד בצורה ישירה על מעשיו הרעים, ולפעמים אדרבה, בדיבור עקיף בחכמה ובשפה נעימה, ניתן לקיים מצוות חינוך באופן הראוי יותר. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה