בהלכות האחרונות דיברנו בענין מצוות התוכחה.
כאשר מוכיחים את החוטא, כלומר מעירים לו על דבר שעשה שלא כהוגן, יש להזהר שלא לביישו כאשר אין צורך בכך. ומובא במדרש רבה (פרשת שמיני), אמר רבי יודן, שבע שנים בנה שלמה המלך את בית המקדש, וכל אותן שנים לא שתה יין. כיון שהגיע זמן הפתיחה של בית המקדש, נשא שלמה המלך את בת פרעה לאשה. ובאותו לילה היו שתי שמחות, האחת על בנין בית המקדש, והשניה על חתונתו של שלמה עם בת פרעה.
אותו לילה, שתה שלמה המלך יין, לכבוד חתונתו ושמחת לבו. בלילה, הניח את מפתחות בית המקדש מתחת לכרית עליה הניח את ראשו, וחשב בלבו, שישכים למחרת לפתוח את בית המקדש כדי שיוכלו להקריב שם את קרבן התמיד של שחר.
בת פרעה, עשתה מעשה מתוחכם, וגרמה לשלמה המלך לחשוב שעדיין לא זרחה השמש. המשיך שלמה לישון עד שהגיע השעה הרביעית מהיום. וכולם המתינו לשלמה המלך שיקום ויביא את מפתחות בית המקדש. ראתה כך בת שבע, אמו של שלמה המלך, נכנסה לחדרו והוכיחה אותו בתקיפות רבה על מה שקרה. באותה שעה כינס ירבעם בן נבט אלף איש מבני שבטו, והוכיח שם את שלמה המלך ברבים וביזה אותו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, למה אתה מוכיחו ומביישו ברבים? חייך שאני אטעים אותך משררתו של שלמה (שתהיה גם אתה מלך) ותראה שלא תוכל לעמוד בנסיון המלכות!
וכך אמרו רבותינו במסכת סנהדרין (קא:): מפני מה נענש ירבעם בן נבט? על שהוכיח את שלמה המלך ברבים. וזהו ששנינו במסכת אבות (פרק ב), "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".
וכיוצא בזה למדנו בגמרא במסכת סנהדרין (קב:) שרב אשי היה דורש ברבים על שלשה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא, וסיים לדבר על ירבעם ואחאב שאין להם חלק לעולם הבא, ואמר, מחר נתחיל לדבר על "חבירנו מנשה", כלומר על המלך מנשה. והתבטא עליו רב אשי בתואר "חבירנו", כאילו מנשה הוא בן מדרגתו, ועליו הוא הולך לדבר.
בלילה, בא מנשה לרב אשי בחלום, ואמר לו: אני חברך או חברך של בית אביך שאתה קורא לי חבירך? אמור לי, בשעה שאתה בוצע פת כשאתה מברך המוציא, מהיכן אתה בוצע את הפת? אמר לו רב אשי, איני יודע! אמר לו, לבצוע פת אינך יודע ואתה קורא לי חבירך? אמר לו רב אשי, למדני! אמר לו, יש לבצוע מהמקום שנקרמו פני הפת והיא אפוייה יפה, לכבוד הברכה. אמר לו רב אשי, מאחר שאתה חכם כל כך, מדוע עבדת עבודה זרה? אמר לו מנשה, אילו אתה היית בדור שלנו, היית מגביה את שפת חלוקך מבין רגלך כדי שיהיה לך קל לרוץ אחרי הכנסייה של עבודה זרה! מפני שאז היה יצר הרע של עבודה זרה שולט בעולם בתוקף רב.
וגם על זה נאמר "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".
