הלכה ליום שני כ"ח אייר תשפ"א 10 במאי 2021

דין קריאת שמע על המיטה לנשים ולאחר חצות

בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש לברך קודם קריאת שמע שעל המיטה את "ברכת המפיל" (המודפסת בכל הסידורים עם נוסח קריאת שמע שעל המיטה), וברכה זו, בשם ומלכות היא נאמרת ככל שאר הברכות. וביארנו גם, כי אף על פי שיש להזהר לכתחילה שלא לדבר אחר קריאת שמע, כדי שלא להפסיק בין קריאת שמע לשינה, מכל מקום אם עבר ודיבר, אינו חוזר ומברך, וברכתו אינה ברכה לבטלה. וטעם הדבר, מפני שעיקרה של ברכה זו, אינה ברכה על השינה של המברך, אלא על מנהג וטבע העולם שהולכים לישון.

והנה על פי פשוטם של דברים, אין ספק כי יש לברך ברכת המפיל בין אם הולך לישון בתחילת הלילה, ובין אם הולך לישון בסוף הלילה, שהרי הלילה כולו זמן שינה הוא, ובזמן שבני אדם רגילים לישון, יש לברך ברכה זו.

והגאון רבי ישעיה באסן (מגדולי רבני איטליה, רבו של הרמח"ל) כתב בספרו שו"ת לחמי תודה (סימן כא) שיש מי שרצה לומר שעל פי הסוד אין לברך ברכת המפיל כשהולך לישון אחר חצות הלילה, אבל אין האמת כן, אלא צריך לברך המפיל בכל זמן שהולך לישון בלילה. אלא שכמה מרבותינו המקובלים כתבו שעל פי הקבלה אין לברך ברכה זו אחר חצות הלילה, וכן הסכים להלכה רבינו יוסף חיים מבבל, בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים סי' יד). וכן כתב בספר חסד לאלפים, שמנהג החסידים המקובלים בירושלים ת"ו (תבנה ותכונן), שלא לברך המפיל אחר חצות הלילה. וכן כתבו עוד רבים מחכמי ירושלים. הלכך, כיון שהמנהג בזה אינו פשוט כדעת מרן השלחן ערוך, ועוד שיש בזה מחלוקת, ובברכות אנו נוקטים בדרך כלל על פי הכלל "ספק ברכות להקל", לכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכדי לחוש לדברי המקובלים (כשהולך לישון אחר חצות הלילה), יברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, ודיו בכך.

והנה כל זאת כתבנו לפי שמה שנתבאר בספרי מרן זצ"ל בכמה מקומות. אולם למעשה יש לציין, כי מנהג מרן זצ"ל עצמו, להתעלם משיטת רבותינו המקובלים בענין זה, והוא הולך על פי דרך הפסקנים, שמברכים אף אחר חצות הלילה ברכת המפיל בשם ומלכות. וכן הורה למעשה לבנו הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א, שיכתוב בספרו הלכה ברורה, כי למעשה לדעתו יש לברך אפילו אחר חצות הלילה, בשם ומלכות.

הנשים אף הן חייבות בקריאת שמע על המיטה, מפני שקריאת שמע על המיטה באה לשמירה, והנשים אף הן צריכות שמירה, ולכן אף על פי שמעיקר הדין הן פטורות מקריאת שמע שביום (אלא שהנכון הוא שיקראו גם הן קריאת שמע בכל בוקר, בלא הזכרת שם ומלכות בברכות קריאת שמע), מכל מקום בקריאת שמע שעל המיטה, הן חייבות. וגם בברכת המפיל הן חייבות, מפני שברכה זו אינה נחשבת למצוה עשה שהזמן גרמא (כלומר מצות עשה התלויה בזמן, כגון סוכה ולולב השייכות רק בימי הסוכות), מפני שהיא ברכת השבח השייכת בעצם בכל זמן, אלא שלא בכל זמן רגילים בני אדם לישון, ולכן אין לברכה ביום, אבל הנשים חייבות לברכה קודם השינה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, ידוע שדעת מרן זצוק"ל שאין לומר תחנון ביום ירושלים. האם מרן זצוק"ל התייחס פעם לעובדה שביום זה חל יום פטירת שמואל הנביא ע"ה ושלדעת מרן השו"ע הוא יום תענית. האם מרן זצוק"ל סבר שאחד לא סותר את השני? תודה רבה. כ"ח אייר תשפ"א / 10 במאי 2021

אין זה סותר. יש בזה מחלוקת דומה אצל האשכנזים, כאשר חלה תענית בה"ב ביום שלא אומרים תחנון. ודעת רוב הפוסקים שאומרים סליחות וכו', אף על פי שלא אומרים בו תחנון. זה יום שמשמשים בו שתי מאורעות בעירובוביא.   

שלום, צריך להבהיר שבחלק ז׳ החדש של יחוה דעת, הרב בתשובה כותב בפירוש שיברך. כ"ח אייר תשפ"א / 10 במאי 2021

נכון, תבורך מפי עליון,

האם נשים צריכות להתפלל את התחנון בקריאת שמע שעל המיטה, הרי מדובר שם על ביטול מצוות תפילין וציצית? י"ז טבת תשע"ז / 15 בינואר 2017

נכון לומר את הוידוי, שהרי גם האנשים לא חטאו בכל העוונות, ומתפללים על כל ישראל, וכן על גלגולים שעברו.

כתבתם בנושא "ברכת המפיל" שהרב עובדיה הורה שאפשר לברך גם אחר חצות. אך לא מצאנו זאת ב"הלכה ברורה"  כ' חשון תשע"א / 28 באוקטובר 2010

שלום רב!

מרן שליט"א הורה כן להגר"ד יוסף שיכתוב כך בספרו הלכה ברורה חלק י"ב שעדיין לא יצא לאור. וכן הורה לכל שואליו, ובהם הגאון רבי שמעון אלוף שליט"א ששאלו על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ראיתי את הפרסום של הפסק שהרב עובדיה שליט"א מברך המפיל בשם ומלכות לאחר חצות. ושכך הורה לבן שלו לכתוב בספר הלכה ברורה להלכה למעשה.
 
ואמרתי את זה לרב שלי והוא שאל אותי מי כותב שם את הדברים...אמרתי לו לא יודע.
והוא אמר לי אל תאמין לכל מה שכותבים באינטרנט וכשתשמע את הרב אומר זאת או שתראה את זה כתוב בספר הלכה ברורה (הבנתי שהחלק הזה עוד לא יצא) תנהג כך.
וכך ענו לי גם אברכים רבים..מי כותב שם? ואיפה זה כתוב? 
 
1. מי כותב באתר והאם הכל בידיעת הרב עובדיה יוסף שליט"א.
2. מתי יוצא החלק בהלכה ברורה שיהיה כתוב שם את הפסק.
3. האם אני יכול כבר לנהוג כך הלכה למעשה ולברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. י"ח חשון תשע"א / 26 באוקטובר 2010

שלום רב!

רבך צודק במה שאמר לך שאין להאמין לכל דבר, בפרט למה שמתפרסם באינטרנט.

הרב שכותב את ההלכות בהלכה יומית, הוא הרב יעקב ששון שליט"א, חבר בית המדרש יחוה דעת לדיינים, הוא נכדו של מרן שליט"א, ותלמידו, ומרן שליט"א יודע על פעילותו ושמח בה. כמובן שניתן לסמוך על דבריו, ואתה רשאי לנהוג כן בלי ספק כלל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

לא ברור העניין לי מה שכתבתם, כי בכל הסידורים כתוב כי צריך לקרוא קריאת שמע חצי שעה לפני חצות.
וגם לא ברור ממה שכתבתם האם מי שלומד בלילה ורוצה לקרוא תיקון חצות האם קורא קריאת שמע מלאה כולל ברכת המפיל בשם ומלכות או לא?
והאם ברכת המפיל יש להפרידה מהקריאת שמע במקרה זה או לא? ט' חשון תשע"א / 17 באוקטובר 2010

שלום רב!

קריאת שמע שיש נוהגים לאמרה לפני חצות הלילה ללא קשר לשינה, היא על פי המקובלים ומנהג הספרדים. ולכן בכל בתי הכנסת שלנו קוראים קריאת שמע בליל שבועות לפני חצות הלילה. ואין זה שייך לקריאת שמע על המטה.

ולגבי שאר השאלות, יש לברך המפיל אפילו כאשר הולכים לישון אחרי חצות, לפני קריאת שמע על המטה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

  1. מה קורה אם לא ישנים כל הלילה. האם גם אז יש לומר ברכת המפיל?
  2. מה קורה אם ישנים לפני חצות לאחר רדת החשיכה וקמים לפני חצות - האם יש לומר קריאת שמע?
ט' חשון תשע"א / 17 באוקטובר 2010

שלום רב!

אין לברך ברכת המפיל אם לא הולכים לישון באותו הלילה.

יש לברך ברכת המפיל גם אם מתכוונים לקום לפני חצות הלילה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מדוע כאשר אתם מזכירים את שמו של הרב יוסף חיים זצ"ל, מוסיפים – "מבגדד".  האם כל כך חשוב להזכיר את מקום גלותו ?
האם יש בכך חשיבות, או תוספת לכבודו?
האם הגלות בכלל וגלות עירק בפרט תרמו משהו ליהודים ולרמתם הרוחנית? הרי הרב זצ"ל שאף כל חייו לעלות לארץ ישראל, הדפיס
בה את ספריו, ואף רכש חלקת אדמה כדי לקיים את המצוות התלויות בארץ.
אני סבור שאין בכך כבוד לצדיק זה שמוסיפים לשמו את המקום בו חי ואותו רצה, בכל מאודו לעזוב. כולם מכירים את הרב זצ"ל את ספריו ואת גדלותו בתורה. ואין צורך להשאירו בגלות!! ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!
 
כמו שרגילים לכתוב הגאון מוילנא, וכן מהר"ם מרוטנבורג, ועוד, כך אנו רגילים לכנות את הגאון רבינו יוסף חיים בתוספת מבגדד, מפני שהוא היה רבם של כל יהודי עיראק ומשם פרש את מצודתו לכל העולם כולו, ובגדאד היתה עיר מלאה חכמים וסופרים כמעט מאין כמוה, ומלכות התורה, בלימוד ההלכה והקבלה בעומק העיון בעיר זו, כמעט לא היה לה אח וריע, ורבינו יוסף חיים היה גדול חכמי בגדד, על כן ראוי לזכור את שמו בציון מקום מושבו. ועל כן גם ראוייה היא בגדד להזכר בסמיכות לשמו של רבינו הגדול ז"ל. ואין בזה חשש כל שהוא. מכל מקום, אנו לא מקפידים על כך באופן קבוע, ופעמים רבות אין אנו כותבים מבגדאד.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

תודה שהארתם את עיני בעניין הלכה זו, שכן עד כה נהגתי שלא לברך
 
רציתי לשאול אם נכון הדבר ששמעתי: שכיוון שלא אומרים נוסחי יהי רצון בשבת, בברכת המפיל לא אומרים את היהי רצון וגם את היהי רצון שלאחר ברכות השחר לפני ברכות התורה. וכן כל נוסח יהיה רצון אחר (תהלים וכו')
 
האם יש אמת בדבר? כי זה משנה מאוד את הברכה
מברכת המפיל נשארים רק 2 משפטים- תחילה וסוף: "ברוך אתה..." ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!

כל נוסח תפלה קבוע, מותר לאמרו בשבת. לכן ודאי שיש לומר נוסחי היהי רצון שבברכות, וכן מותר לומר נוסח יהי רצון שיש נוהגים לאמרו על פי הקבלה לפני הקידוש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כבר לפני שנים מרן אמר שאין לנו אלא דברי הפשט והמקובלים עשו לנו בעיות וחילוק בין לפני לאחר חצות ולכן יש לומר המפיל בשם ומלכות לאחר חצות, אבל שנה לאחר מכן שמעתי שוב את שיעורו בלויין שאמר שיש לנו סב"ל, אז מה קרה שוב שאין סב"ל ועוד שיש לו על זה תשובה שלימה בשו"ת שלו יחוה דעת מה עם תשובה זו אשמח לקבל תשובה על כך ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!

מתחילה, סבר מרן הרב שליט"א שמחמת סב"ל יש לחוש לדברי המקובלים האומרים שאין לברך בשם ומלכות, אולם לאחר העיון בנושא, היה נראה לו יותר לומר שיברכו אף אחר חצות. וכך חשב לכתוב בספרו על הלכות ברכות. אולם לאחר מכן אמר לבנו הרה"ג דוד יוסף שליט"א, ולהרה"ג שמעון חי אלוף שליט"א, שלבו נוקפו על הדבר כי באמת נראה יותר שיש לברך, כי דברי אותם המקובלים שכתבו שלא יברך אינם מוסכמים ואינם מחייבים, ועל כן הוא חזר בו בזה לפני שנים ונוהג בעצמו לברך בכל לילה ברכת המפיל בשם ומלכות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה