הלכה ליום שני כ"ז סיון תשפ"ה 23 ביוני 2025

חנופה

שאלה: האם מותר להתחנף לאנשים שאינם שומרי מצוות?

בגמרא במסכת נדרים (כב.) הובא מעשה, שאחד מחכמי הגמרא, ושמו עולא, עלה לארץ ישראל מבבל. ובאו איתו שני אנשים מבבל. באמצע הדרך, רבו ביניהם אותם השניים, עד שקם אחד מהם והרג את חבירו. שאל הרוצח את עולא, האם יפה מה שעשיתי? השיב לו עולא, כן. כשהגיע עולא לארץ ישראל בא לפני רבי יוחנן, סיפר לו את מה שאירע ושאל אותו, האם חיזקתי ידי עוברי עבירה? השיב לו רבי יוחנן, "נפשך הצלת"! כלומר, מאחר והיה חשש שמא אותו רוצח יהרוג גם את עולא, צדק עולא במה שהראה לאותו רשע כאילו מעשיו נכונים בעיניו.

ומכאן משמע שכאשר לא מדובר במצב של סכנה, אסור להחניף לרשעים. ולמשל מי שהוא חוטא ומחטיא את הרבים, אבל תורם לישיבות, אסור לראשי הישיבות הללו לומר לו "אתה אדם מצויין וכל מעשיך מצויינים". אף על פי שמותר להם לשבח את מעשה הצדקה, אבל לחזק את אותו אדם באופן כללי כאילו הוא אדם צדיק, אסור.

ובמסכת סוטה (דף מא:) נחלקו רבותינו האם מותר להחניף לרשעים. שרבי שמעון בן פזי אומר, שמותר להחניף לרשעים בעולם הזה. והביא ראיה לדבריו. ולעומתו רבי לוי, ושאר חכמי הש"ס שהובאו בגמרא שם, כולם סוברים שאסור להחניף לרשעים. וכל כך חמור איסור החנופה לרשעים, עד שאמרו בגמרא: "ארבע כתות (קבוצות) אינם מקבלים פני שכינה". כת חנפים, כת שקרנים, כת מדברי לשון הרע וכת ליצנים. (ראשי תיבות חשמ"ל).

עוד מבואר שם במסכת סוטה, שעל המחניף לרשע נאמר, " אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים". כלומר, מי שאומר לרשע: אתה צדיק! הרי הוא מקולל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו ענף עץ אבות (עמוד קצב), הביא, שמכל מקום מצוה להוכיח את הרשעים (להעיר להם על מעשיהם) בדרכי נועם, ואין צורך ותועלת בכלל למחות בידם בתקיפות.

והביא שכך מבואר בספר משלי, שמיד לאחר שנכתב: "אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה, יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים". נאמר: "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב". והגאון מהר"ש אלגאזי בספר מעולפת ספירים פירש, שהפסוקים סמוכים זה לזה, כדי ללמדינו, שאף על פי שאסור להחניף לרשעים, מכל מקום אם מחניף להם כדי לקרבם לתורה, מותר. ולמשל, אם אומר לרשע "אתה איש חכם ונבון, ושמך הטוב הולך לפניך, ולא מתאים לך להתנהג בצורה כזו שהיא אסורה על פי התורה" וכיוצא בזה, מותר. ולכן סיים הפסוק: "ולמוכיחים ינעם", שינעים לו את דבריו כדי שיתקבלו באזני השומע.

ומעשה היה אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מתפלל אצלו זמר מפורסם, מעמודי התווך של התרבות הלא דתית בארץ ישראל (והוא ממשפחת גאון, שהיתה משפחה ידועה בירושלים). ומאחר ונפטר אביו, ואותו זמר היה קשור למסורת ישראל, החל להתפלל מידי בוקר כדי לומר קדיש לעלוי נשמת אביו. באחד הימים, קרא מרן זצ"ל לאותו זמר, ואמר לו, תראה, קניתי לך תפילין של רבינו תם, כדי שתתחיל להניח אותם כמו רבים מהמתפללים בבית הכנסת שלנו. וכך דיבר מרן זצ"ל בנעימות עם אדם זה ועם אחרים הדומים לו, כדי לקרבם לתורה, והיה מרן זצ"ל אוהב אותם באמת, כי בזמנינו רוב אותם שאינם שומרי תורה, אינם עושים את מעשיהם מתוך מחשבת זדון ורשע, אלא מחמת פיתוי היצר הרע ובורות של עשרות שנים, ולכן תמיד מרן זצ"ל היה מצפה שיחזרו כל ישראל בתשובה שלימה, כי כל אחד מהם יש לו ניצוץ של קדושה בתוך לבו.

ובעזרת ה' נזכה לראות באמת, איך שמסורת ישראל במלוא יופיה והדרה ומקוריותה, תשוב לשכון בטח בלבבות עמינו, ואז נזכה לראות בביאת משיח צדקינו בשמחה ונחת ושלוה. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה