הלכה ליום ראשון כ"ז אייר תשפ"א 9 במאי 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

המקדיש החפץ בעילום שמו

שה' יתברך יצליח אותו בכל מעשי ידיו,
עושר וכבוד, ברכה ושלום.

הוקדש על ידי

פלוני

קריאת שמע על המיטה

שאלה: האם חובה לקרוא קריאת שמע על המיטה, והאם יש לברך את  "ברכת המפיל" המופיעה בסדורים לפני נוסח קריאת שמע בשם ומלכות או לא?

תשובה: בתלמוד (ברכות ס:) אמרו, הנכנס לישון על מטתו מברך ברכת המפיל חבלי שינה על עיני. ומבואר בתוספות ובמרדכי, שכל הברכות הללו שבפרק הרואה, יש לאמרם בשם ומלכות (כלומר עם הזכרת שם ה' ככל הברכות, וכפי שהזכרנו כבר), וממילא אף ברכת המפיל בכלל זה, וחייבים לאמרה בשם ומלכות, וכן פסקו עוד רבים מרבותינו הראשונים. ומבואר בפוסקים שאין לברך ברכה זו אלא כשהולך לישון בלילה, אבל ההולך לישון ביום אינו מברך. גם מבואר בפוסקים כי המנהג להסמיך קריאת שמע שעל המיטה לשינה, ולא להפסיק בדיבור בין קריאת שמע לשינה כלל.

והגאון רבינו יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת פקודי) כתב, שאף על פי שיש לברך ברכת המפיל בשם ומלכות, וכן הדבר נכון על פי דברי רבינו האר"י, מכל מקום יש נוהגים לאמרה בלי שם ומלכות מחשש שמא יהיו מוכרחים להפסיק באיזה דיבור בין הברכה לשינה, ואז יבואו לידי ברכה לבטלה. ומרן הרב עובדיה יוסף האריך קצת לדחות דבריו, וכתב שאפילו אם דיבר לאיזה צורך בין קריאת שמע לשינה, לא נחשב הדבר לברכה לבטלה, ואינו חוזר ומברך, כי עיקר ברכה זו לא נתקנה על השינה אלא על מנהגו של עולם שהולכים לישון. ולכן להלכה בודאי שאין לבטל ברכת המפיל מפני חשש כזה שיבא לדבר לפני השינה, שהרי אפילו אם ידבר, לא עשה שבירך ברכה לבטלה. וכן פסקו עוד רבים מפוסקי זמננו, ובספר ציץ אליעזר להגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (ח"ז סכ"ז, והמחבר היה כנודע ידידו הטוב של מרן הרב זצ"ל) כתב גם, שאם שואלים אותו איזה דבר אחר שקרא קריאת שמע, יכול לענות לשואל. ובודאי שאין לבטל ברכה זו מפני חשש זה. אולם לכתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להזהר שלא להפסיק בין קריאת שמע לשינה כלל וכלל.

ההולך לישון אחר חצות הלילה מברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות, ובהלכה הבאה נבאר עניין זה, גם נבאר מה דין הנשים בברכה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
לכאורה סיכום ההלכה אינו שייך לתוכן ועוד שידוע שמרן ז"ל חזר ופסק שגם אחר חצות מברך בשם ומלכות.
בברכת כל טוב,
דניאל. כ"ז אייר תשפ"א / 9 במאי 2021

כתבנו את הדברים כהקדמה, ולפי מה שנהגו, ומחר יתבאר בעז"ה יותר.

שלום,
אם התפללתי ערבית לפני צאת הכוכבים
בזמן קריאת שמע שעל המיטה אני יכול לכוון גם לקריאת שמע דאורייתא של ערבית?
אשמח גם למעיקר הדין וגם לכתחילה, ואם אפשר גם מקורות
תודה רבה! ח' חשון תשפ"א / 26 באוקטובר 2020

 

מרן השלחן ערוך (סימן רלה סעיף א) כתב שמי שהתפלל עם הציבור ערבית מבעוד יום כשיגיע הזמן חוזר וקוראה בלא ברכות. וממה שלא הציע לסמוך על קריאת שמע שעל המטה משמע שלכתחילה צריך לקרוא ק"ש כשיגיע הזמן.וכן פסקו המשנה ברורה (סעיף קטן יב) ובספר הלכה ברורה (שם סעיף ה). והטעם לכך א. על המיטה אולי לא יתכוין לקיום המצוה ולקבלת עול מלכות שמים כראוי. ב.לכתחילה צריך לקיים המצוות לפני האכילה וק"ש שעל המיטה בדרך כלל היא אחר האכילה. ג. זריזים מקדימים למצוות. כל זה לכתחילה אך בדיעבד יכול לסמוך על ק"ש שעל המיטה וישתדל לכוין לקיים מצות עשה דאורייתא ולקבל עליו עול מלכות שמים. 

האם חייב לברך קריאת שמע שעל המיטה - במיטה עצמה? או שמה אפשר לברך בסלון ולאחר מכן לגשת לישון? כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

רשאי לברך בסלון ואחר כך לפנות לחדרו.

אז מה הדין האם לברך אחרי חצות בשם ומלכות או לא ? ט"ו סיון תשע"ו / 21 ביוני 2016

נכון לברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. 

אז מה הדין האם לברך אחרי חצות בשם ומלכות או לא ? י"ג סיון תשע"ו / 19 ביוני 2016

נכון לברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. 

הבנתי שלפי מרן הרב שליט"א יש לברך על קריאת שמע שעל המיטה, גם לאחר חצות, אולם בהלכה המצורפת לשאלה, מסיימת - שלאחר חצות אין לברך. לכאורה יש למחוק את שורות הסיום הנ"ל י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

אמנם כתבנו בעבר שאין להרך ברכת המפיל אחר חצות הלילה. וזאת לפי ההלכה המקובלת במשך שנים מפי מרן שליט"א, וכפי שכתב בספרו על הלכות ברכות. אולם הוא בעצמו נהג לשנות מן המנהג, והיה מברך אף אחר חצות. ושוב אחר שנים, הורה לבנו הרה"ג דוד יוסף לכתוב בשמו בספר הלכה ברורה שיש לברך אף אחר חצות, כדברי הפוסקים, ולא כדברי המקובלים.

הנה אתם כותבים בהלכה המצורפת, ההולך לישון אחר חצות הלילה מברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות. ובשו"ת כתבתם שכן מברכים.
 
אז כן לברך או לא לברך ?! י' כסלו תשע"ב / 6 בדצמבר 2011

כך אמנם כתבנו מתחילה, כמו שכתב הרב בספר חזון עובדיה, ואחר כך הרב העמיד דבריו על עיקר הדין.

איפה מרן שליט"א כותב שנהוג לומר גם אחרי חצות ברכת המפיל בשם ומלכות?! י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

הדברים הובאו בשמו בספר הלכה ברורה חלק י"ב.

  1. אם ברכת ה"מפיל" היא על מנהגו של עולם אז אם נשאר ער כל הלילה גם יכול לברך?
    ואם לא, האם צריך לקרוא ק"ש?
  2. לכאורה  המברך ברכת המפיל אחר תצות יש לו על מה לסמוך או לא?
ב' חשון תשע"א / 10 באוקטובר 2010

שלום רב!

ברכת המפיל אינה על מנהגו של עולם, וכמבואר באחרונים, ועל כן מי שאינו הולך לישון כל הלילה אינו מברך ברכה זו. ואמנם יש לעיין בדבר מהו החילוק בין ברכת המפיל לברכת המעביר חבלי שינה שהיא על מנהגו של עולם, ויש לבאר שהחילוק הוא, הואיל ובברכת המפיל הוא אומר "שתשכיבני לשלום" וכו', אי אפשר לומר שהיא נאמרת על מנהגו של עולם.
המברך אחר חצות יש לו על מה שיסמוך, וכן מנהג מרן שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

  1. האם מותר לקרוא שמע על המיטה ולאחר מכן להמשיך לקרוא ספר (לאחר שברכתי בשם ומלכות).
    כלומר אין כאן עניין של דיבור אלא של ערות לאחר קריאת שמע על המיטה.
  2. אם אדם נצרך לנקביו לאחר שברך בשם ומלכות , אני מבינה מהכתוב שמותר לברך ''אשר יצר''? או שלכתחילה אם קמתי בלילה לצורך זה, האם מותר בכל מקרה ואין אפילו צורך להיזהר?
ל' תשרי תשע"א / 8 באוקטובר 2010

שלום!

מותר לקרוא ספר בהרהור הלב אחר קריאת שמע שעל המטה. וכן מותר לברך אשר יצר במקום צורך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה