הלכה ליום חמישי י"א חשון תשפ"ד 26 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום ארבע שנים לפטירתו.
תהי מנוחתו בגן עדן עם שאר הצדיקים והצדקניות
ולגאולה ולתשובה שלמה לכל עם ישראל אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

סגירת גגון העגלה

שאלה: האם מותר בשבת לסגור את הגגון שמותקן על גבי עגלת תינוק?

תשובה: אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "בונה". ובכלל מלאכת בונה, יש איסור לעשות אהל בשבת. ועשיית אהל קבוע אסורה בשבת מן התורה. ועשיית אהל ארעי, כלומר שאינו קבוע, אסורה בשבת מדרבנן, (כלומר, רבותינו גזרו שלא לעשות אפילו אהל ארעי בשבת). וכשם שאסור לעשות אהל בשבת, כמו כן אסור לסתור (להרוס) אהל בשבת.

ולפי זה נראה לכאורה, שהגגון שעושים לעגלות תינוק, כדי להגן על התינוק מפני החמה או מפני הרוח וכדומה, דינו כדין אהל ממש, ואסור לפתוח אותו בשבת, משום עשיית "אהל".

והנה בדורות הקודמים (עד לפני כשבעים שנה), נהגו היהודים הנכבדים בעיר בגדאד שבבבל (עיראק) לגדל איילים וצבאים וכדומה בחצר ביתם. ובגמרא במסכת עירובין (קב.) מובא, שהיו לו לרב הונא איילים כאלה, והיו האיילים צריכים צל למשך שעות היום, ואילו בלילה היו צריכים אויר. ולכן במשך כל ימות השבוע, היו פורסים מחצלת מעל החצר כדי להגן על האיילים מפני החמה (השמש), ואילו בלילה היו מגלגלים את המחצלת בחזרה כדי שיהיה לאיילים אויר. ושאל רב הונא את רב, האם יש אופן שיוכל להמשיך במנהגו גם ביום השבת.

והשיב לו רב, שכאשר הוא כורך (מגלגל) את המחצלת בלילה, ישאיר בסופה טפח (כשמונה סנטימטר) שאותו לא יגלול.  ולאחר מכן בבוקר, יוכל לחזור ולפתוח את המחצלת להגן על האיילים מפני החמה. (והטפח שיש להשאיר, הוא חוץ מהחלק של המחצלת שמגולגל).

ומכאן למדנו שאהל שהיה עשוי כבר מערב שבת (לפני שבת), והיה בו שיעור "טפח", מותר בשבת להוסיף על האהל ולפרוס אותו כרצונו. הואיל ותוספת אהל בשבת מותרת. וכן פסקו הפוסקים, הרמב"ם (פכ"ב מהל' שבת הלכה כז) ומרן השלחן ערוך סימן שטו סעיף ב).

ולפיכך פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבעגלות תינוקות שיש עליהם כעין סככה הנמתחת ומתקפלת, יש לפתוח את הסככה מערב שבת בשיעור "טפח", כלומר, שיהיו שם שמונה סנטימטר מהגגון פתוחים מערב שבת, ולאחר מכן בשבת יהיה מותר לסגור את הגגון כפי שירצו, שאז יהיה זה ממש כדין תוספת אהל שמבואר בגמרא שמותר לעשותה בשבת.

ואף על פי שהגאון החזון איש (סימן נב אות ו) כתב להקל בזה לגמרי, משום שהגגון קבוע תמיד בעגלה, וממילא במקרה כזה דינו כדין דלת שפותחים וסוגרים תמיד, וכדין כסא מתקפל, שמותר לפתוח אותו בשבת. מכל מקום מאחר ורבים מאד מגדולי האחרונים חולקים על דברי החזון איש בזה, והביאו ראיות שגגון העגלה אינו דומה לכסא ולדלת, לכן להלכה נכון לעשות כמו שפסק מרן זצ"ל שיש להשאיר טפח אחד בגגון העגלה שישאר סגור (כלומר, לא מקופל) מערב שבת, ולאחר מכן בשבת יהיה מותר לפתוח אותו לגמרי. (חזון עובדיה ח"ה עמוד שב).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להרכיב לול לתינוק בשבת? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

אסור להרכיב לול בשבת. ואם מדובר בלול מקופל שרק פותחים אותו, מותר

בעניין גגון עגלה כאוהל או כדלת נפתחת ונסגרת בשבת.
מחלוקת החזון איש והרב עובדיה יוסף, האם אין בזה חשש הטעיה שנכתב אצלכם שלהלכה נכון לנהוג לפי דברי הרב עובדיה יוסף ואני כאשכנזי קורא את הדברים ובשבילי מי שקובע הוא דווקא החזון איש ע"ה. ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

אין שייכות בענין זה בין ספרדים לאשכנזים. רק שמרן החזון איש היה אשכנזי, ומרן זצ"ל היה ספרדי. ולפעמים יש מחלוקת בהלכה ביניהם, וכל אחד מהם תופס עיקר כשיטתו בין לאשכנזים בין לספרדים. כי רק בדברים שתלויים בחילוקי מנהגים יש הבדלים בין אשכנזים לספרדים. (ואלו עיקר מחלוקות מרן והרמ"א). ובפרט שבענין זה מרן זצ"ל הוכיח שדעת כמה מגדולי הפוסקים, ספרדים ואשכנזים, שלא כדעת החזון איש בזה, ואנו רק הבאנו את סיכום הדברים שלמעשה מרן זצ"ל סבור אחרת מהחזון איש. לכן אין כאן שום הטעייה, ויש לנהוג כמו שכתבנו, בין לספרדים ובין לאשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה