השנה (תשפ"ב) יחול חג הפסח בשבת.
סידור השלחן
כתב רבינו הטור (סימן תעב) שיש לסדר את השלחן בכלים נאים כפי כוחו לכבוד ליל הסדר, ולהתקין את מקום מושבו שיהיה נוח להסב שם בדרך חירות. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם). כלומר, מצוה להשליט סדר מיוחד ברוב פאר והדר כמה שניתן בליל הסדר, גם משום שיש מצוה להתנהג בדרך חירות כבני מלכים, וכמו שכתב הגר"א, שזהו הטעם לסדר כלים נאים במיוחד. וגם יש בזה טעם נוסף, שכאשר הנוכחים רואים את החגיגיות המיוחדת בליל פסח, מתעוררים יותר למצוות סיפור יציאת מצרים. ורבינו הרשב"ץ (במאמר חמץ דף לד) כתב, שיעטר את השלחן בצלוחיות ועששיות מלאות שושנים ופרחים, וכל מיני בשמים. והשל"ה הקדוש (מס' פסחים פרק נר מצוה) כתב, יתנהגו הוא ואשתו כמלך ומלכה, ובני ביתו כבני מלכים, ויכינו כלי כסף וזהב ובגדי משי ורקמה מכל מה שחננם ה' יתברך. והכל כדי להראות שמחת לבו בחסדיו של ה' יתברך. ויש לציין כי מרן רבינו זצ"ל בצעירותו, היה לובש בליל הסדר בגד קל יותר מבגדיו המכובדים, כדי שירגיש נוח יותר, וגם לא ידאג שמא ילכלכו הילדים את בגדיו. ולאחר שהיה מחליף לבגד קל, היה אומר, כעת אני מלך!
שלום עליכם
בכל הימים טובים (החגים) שחלים בשבת, אומרים שלום עליכם ואשת חיל. מלבד בליל הסדר, שאין לומר שלום עליכם ואשת חיל, מפני שצריך להזדרז לקדש את היום, כמו שאמרו בגמרא (פסחים קט.), חוטפים מצה בליל פסח, כדי שלא ישנו התינוקות. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד פב). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"א סוד ישרים סימן יג).
ברכת הילדים
מובא ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק לב), שכאשר הגיע ליל יום טוב ראשון של פסח (ליל הסדר), קרא יצחק לעשיו בנו, ואמר לו, בני, הלילה הזה, העליונים אומרים שירה, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, היום הזה ברכת טללים, עשה לי מטעמים בעבור תברכך נפשי! ובלילה הזה, שהוא ליל פסח, בירך יצחק אבינו את יעקב בנו בעשר ברכות, ויעקב יצא מאת פני אביו מעוטר כחתן וככלה בקשוריה (בקשוטיה), וירד עליו טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כח.
ועל פי זה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח ח"ג, עמוד סב), שטוב לברך את הילדים ובני הבית בליל הסדר, כי הוא עת רצון, שבלילה הזה נפתחים אוצרות טללים ועליונים ותחתונים אומרים שירה. והביא כן בשם האחרונים. ואף על פי שעיקר הטעם שמברכים את הילדים בליל שבת אינו שייך בלילות של ימים טובים, מכל מקום בליל הסדר יש טעם מיוחד לברך את הילדים, כאמור.
וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מברך את בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו בליל הסדר באהבה רבה, בחיבה ובשמחה יתירה. ודבר זה כמובן שייך ביתר שאת השנה, שליל הסדר יחול בליל שבת, שאז הוא זמן ראוי ומסוגל ביותר לקבלת הברכות.
והגאון הראשון לציון הביא עוד מספר "בית אהרן", שבליל הסדר יכול כל אדם לבקש מהשם יתברך את בקשתו, ותקובל תפלתו בעזרת ה'. והביא בשם ספר נתיבות שלום, שבליל הסדר מסוגל לשנות את מזלו מרעה אל טובה, ויכול לצאת לחירות מכל צריו.
ומרן החיד"א בספר חומת אנך (תהלים קיא) כתב בשם רבינו האר"י, שכל הנסים שנעשים לישראל, נעשים על ידי אורות גדולים המאירים (הוא ענין רוחני, שבלילה הזה מתעוררים רחמי ה' יתברך יותר, ומסוגל הזמן ההוא לנסים ונפלאות), ונקבע הדבר לדורות עולם, שיאירו האורות הללו בכל שנה בלילה ההוא, ובו בפרק ריוח והצלה יעמוד ליהודים.
ובספר עלי שור שחיבר המשגיח הרה"ג רבי שלמה וולבה זצ"ל, ביאר על פי זה, מה שאנו אומרים בהגדה "ומתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ויש לשאול, וכי עכשיו קרבנו המקום לעבודתו? והלא היה זה לפני שלשת אלפים שנה!
אלא כאן רמזו לנו רבותינו, כי עכשיו ברגע הזה של ליל הסדר ממש, הקדוש ברוך הוא לוקח כל אחד מאיתנו ומקרב אותו לעבודתו. כי החג הקדוש הזה אינו יום זכרון בלבד, כי אם בכל שנה ושנה מתחדשת אותה הארה רוחנית שהאירה לאבותינו במצרים, ואם נזכה, נהיה גם אנו כ"יוצאי מצרים" ממש.