הלכה ליום רביעי י"ב ניסן תשפ"ב 13 באפריל 2022

ליל הסדר שחל בליל שבת

השנה (תשפ"ב) יחול חג הפסח בשבת.

סידור השלחן
כתב רבינו הטור (סימן תעב) שיש לסדר את השלחן בכלים נאים כפי כוחו לכבוד ליל הסדר, ולהתקין את מקום מושבו שיהיה נוח להסב שם בדרך חירות. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם). כלומר, מצוה להשליט סדר מיוחד ברוב פאר והדר כמה שניתן בליל הסדר, גם משום שיש מצוה להתנהג בדרך חירות כבני מלכים, וכמו שכתב הגר"א, שזהו הטעם לסדר כלים נאים במיוחד. וגם יש בזה טעם נוסף, שכאשר הנוכחים רואים את החגיגיות המיוחדת בליל פסח, מתעוררים יותר למצוות סיפור יציאת מצרים. ורבינו הרשב"ץ (במאמר חמץ דף לד) כתב, שיעטר את השלחן בצלוחיות ועששיות מלאות שושנים ופרחים, וכל מיני בשמים. והשל"ה הקדוש (מס' פסחים פרק נר מצוה) כתב, יתנהגו הוא ואשתו כמלך ומלכה, ובני ביתו כבני מלכים, ויכינו כלי כסף וזהב ובגדי משי ורקמה מכל מה שחננם ה' יתברך. והכל כדי להראות שמחת לבו בחסדיו של ה' יתברך. ויש לציין כי מרן רבינו זצ"ל בצעירותו, היה לובש בליל הסדר בגד קל יותר מבגדיו המכובדים, כדי שירגיש נוח יותר, וגם לא ידאג שמא ילכלכו הילדים את בגדיו. ולאחר שהיה מחליף לבגד קל, היה אומר, כעת אני מלך!

שלום עליכם
בכל הימים טובים (החגים) שחלים בשבת, אומרים שלום עליכם ואשת חיל. מלבד בליל הסדר, שאין לומר שלום עליכם ואשת חיל, מפני שצריך להזדרז לקדש את היום, כמו שאמרו בגמרא (פסחים קט.), חוטפים מצה בליל פסח, כדי שלא ישנו התינוקות. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד פב). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"א סוד ישרים סימן יג).

ברכת הילדים
מובא ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק לב), שכאשר הגיע ליל יום טוב ראשון של פסח (ליל הסדר), קרא יצחק לעשיו בנו, ואמר לו, בני, הלילה הזה, העליונים אומרים שירה, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, היום הזה ברכת טללים, עשה לי מטעמים בעבור תברכך נפשי! ובלילה הזה, שהוא ליל פסח, בירך יצחק אבינו את יעקב בנו בעשר ברכות, ויעקב יצא מאת פני אביו מעוטר כחתן וככלה בקשוריה (בקשוטיה), וירד עליו טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כח.

ועל פי זה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף פסח ח"ג, עמוד סב), שטוב לברך את הילדים ובני הבית בליל הסדר, כי הוא עת רצון, שבלילה הזה נפתחים אוצרות טללים ועליונים ותחתונים אומרים שירה. והביא כן בשם האחרונים. ואף על פי שעיקר הטעם שמברכים את הילדים בליל שבת אינו שייך בלילות של ימים טובים, מכל מקום בליל הסדר יש טעם מיוחד לברך את הילדים, כאמור.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מברך את בניו ובנותיו ונכדיו ונכדותיו בליל הסדר באהבה רבה, בחיבה ובשמחה יתירה. ודבר זה כמובן שייך ביתר שאת השנה, שליל הסדר יחול בליל שבת, שאז הוא זמן ראוי ומסוגל ביותר לקבלת הברכות.

והגאון הראשון לציון הביא עוד מספר "בית אהרן", שבליל הסדר יכול כל אדם לבקש מהשם יתברך את בקשתו, ותקובל תפלתו בעזרת ה'. והביא בשם ספר נתיבות שלום, שבליל הסדר מסוגל לשנות את מזלו מרעה אל טובה, ויכול לצאת לחירות מכל צריו.

ומרן החיד"א בספר חומת אנך (תהלים קיא) כתב בשם רבינו האר"י, שכל הנסים שנעשים לישראל, נעשים על ידי אורות גדולים המאירים (הוא ענין רוחני, שבלילה הזה מתעוררים רחמי ה' יתברך יותר, ומסוגל הזמן ההוא לנסים ונפלאות), ונקבע הדבר לדורות עולם, שיאירו האורות הללו בכל שנה בלילה ההוא, ובו בפרק ריוח והצלה יעמוד ליהודים.

ובספר עלי שור שחיבר המשגיח הרה"ג רבי שלמה וולבה זצ"ל, ביאר על פי זה, מה שאנו אומרים בהגדה "ומתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", ויש לשאול, וכי עכשיו קרבנו המקום לעבודתו? והלא היה זה לפני שלשת אלפים שנה!

אלא כאן רמזו לנו רבותינו, כי עכשיו ברגע הזה של ליל הסדר ממש, הקדוש ברוך הוא לוקח כל אחד מאיתנו ומקרב אותו לעבודתו. כי החג הקדוש הזה אינו יום זכרון בלבד, כי אם בכל שנה ושנה מתחדשת אותה הארה רוחנית שהאירה לאבותינו במצרים, ואם נזכה, נהיה גם אנו כ"יוצאי מצרים" ממש.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה