הלכה ליום חמישי ט"ו חשון תשפ"ב 21 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה בן רחל ויוסף דהן ז"ל

באהבה וגעגועים רבים
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מאמתי תחל קדושת השביעית על פירות וירקות ותוספת בעניין היתר המכירה

בהלכות קודמות ביארנו, שכל גידולי הקרקע הגדלים בארץ ישראל בשנה זו (תשפ"ב) שהיא שנת שמיטה, בקרקעות של יהודים, חלה עליהם קדושת שביעית, וביארנו גם, מה היא הקדושה שיש לנהוג בגידולים אלו. וקדושה זו חלה גם על פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ. וכן האתרוגים שישווקו בחוץ לארץ בסמוך לחג הסוכות שבשנה הבאה, יש עליהם קדושת שביעית.

כמו כן הוספנו, כי היבול הגדל בקרקעות שנמכרו על פי היתר המכירה, אין עליו קדושת שביעית כלל, כי היתר המכירה הוא היתר אמיתי לאמיתה של תורה. ומפני שקבלנו בעניין פניות רבות בשנה זו ובשנת השביעית הקודמת, אנו חוזרים ומבהירים, כי על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, היתר המכירה הוא היתר גמור, אף למחמירים, ומי שמקפיד לקנות דוקא פירות של "אוצר בית דין" וכדומה, אין זה אלא בתורת הידור בעלמא. ועל כן בימים אלו, שכפי שנתברר לנו, מחירי הירקות שאינם משדות של היתר המכירה, גבוה בהרבה ממחיר הירק של היתר המכירה, אין צורך כלל לרכוש מירקות שאינם מהיתר המכירה, מפני שהיתר זה הוא היתר גמור, ואפילו לאברכים ובני ישיבות, הנוהגים בדרך כלל להחמיר בכמה עניינים, הורה לנו מרן רבינו זצ"ל שנפרסם בהלכה יומית ובחוברת שהוצאנו, כי אין להם להחמיר לקנות מאוצר בית דין או מיבול נכרי, אלא יקנו מהיתר המכירה, כי הוא היתר אמתי לאמיתה של תורה.

וכאן המקום לציין, כי לולי שה' יתברך העמיד לנו את מרן רבינו הקדוש זצ"ל, ודאי היו בעלי הענין משפיעים בדעתם נגד היתר המכירה, ואז הרבנות היתה נמנעת לערוך את המכירה,  מפני פחדם של הרבנים מבעלי הזרוע, ואז היה השוק כולו מוצף בפירות שביעית שנשמרו ונעבדו בשביעית שלא כהלכה, וכן בירקות ספיחין האסורים באכילה, ורק רבינו זצ"ל אור ישראל, בגבורתו וצדקתו, עמד על כך שהרבנות תמשיך במסורתה לערוך את המכירה, וערך תשובה ניצחת לחזק את ההיתר בראיות מוכרחות שאין עליהן תשובה, ובזכות מעשה זה לא מתחללת השביעית בראש כל חוצות.

וכעת נבא לבאר מאמתי חלים על הפירות והירקות שאינם מהיתר המכירה דיני השביעית.

אף על פי ששנת השמיטה חלה מראש השנה התשפ"ב ועד לראש השנה התשפ"ג, מכל מקום אין קדושת שביעית חלה על הפירות והירקות, אלא לפי שלבי גידולם, ונבאר:

השלב הקובע את קדושת השביעית בירקות האדמה, הוא לקיטתן (כלומר תלישתן מן האדמה), וכל ירק הנלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית, אף על פי שגדל כולו בשנה השישית.

בזיתים, ענבים, תבואה וקטניות, השלב הקובע להחיל עליהם קדושת שביעית, הוא שליש גידולם, וכל שהגיעו לשליש גידולם בשביעית, הרי הם קדושים בקדושת שביעית.

בפירות האילן, השלב הקובע הוא החנטה, והחנטה היא שליש הראשון של גידול הפרי, ויש אומרים שהחנטה היא הזמן שניכר הפרי לראשונה אחר נפילת הפרח.

מטעם זה, רוב הפירות המשווקים עתה, אין בהם עדיין קדושת שביעית, ונכתב בצדם "יבול שישית", כי הם שייכים מבחינה הלכתית לשנה השישית. אבל הירקות של אוצר בית דין, יש בהם קדושת שביעית.

אין שום שייכות בין קדושת השביעית, לאיסור המלאכה בשדות בשנת השביעית, ועל כן, גם גידול שלא חלה עליו קדושת שביעית כלל, כגון פרחי נוי, אסור לעשות מלאכות הבאות להשביחו בשביעית, החל מראש השנה ועד סופה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה ומה לגבי ירק כגון פיטרוזיליה כוסבר נענע וכו.שרשום עליהם גידול למניעת חרקים היתר מכירה ורק הכשר של רב פלוני לא מוכר לא כמו הרבנים שמתירים בירק של נוכרי האם גם זה מהודר וטוב לכתחילה ואפשר לסמוך על אותו רב פלוני שנתן את ההכשר? ט"ז חשון תשפ"ב / 22 באוקטובר 2021

זו באמת בעיה, והיא אינה קשורה כמובן לשמיטה, אלא חשש של תולעים, ואם אינו הכשר מפורסם בטיבו, נכון שלא להשתמש. אותם שקונים תמיד בד"ץ, לא יכולים להסתמך על היתר המכירה בירקות הירוקים שדורשים גידול ללא תולעים.

שלום רב
לגבי דיני שביעית כתבתם :
"השלב הקובע את קדושת השביעית בירקות האדמה, הוא לקיטתן (כלומר תלישתן מן האדמה), וכל ירק הנלקט בשביעית, יש בו קדושת שביעית, אף על פי שגדל כולו בשנה השישית."
האם הכוונה להיות הירקות ראויים להלקט או לקיטה בפועל ? לשם דוגמה אם היו הירקות ראויים להלקט בשביעית אך בכוונה השאירום ולקטו אותם בשמינית ?

בברכה ותודה מראש ט"ו חשון תשפ"ב / 21 באוקטובר 2021

הכוונה ללקיטה בפועל. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה