הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ב 6 בינואר 2022

קניות לכבוד שבת

שאלה: אני מקפיד לקנות לכבוד שבת הרבה דברים מיוחדים, כדי לכבד את השבת, ואשתי כועסת עלי שאני מבזבז יותר מדאי לכבוד שבת, ולא נותר לנו כסף לשאר צרכי הבית. מי צודק?

תשובה: אמנם מצוה גדולה לכבד את השבת ולענגה. אולם יש לשקול את הדברים בתבונה רבה. וכתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תתסג), "לא יאמר אדם, אקנה מעדני שבת, ויודע שסופו להתקוטט עם אשתו, או הוריו, ועל זה נאמר, (משלי, יז): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, וכן נאמר (ישעיהו, נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ, וזהו כבודה של השבת, שלא יריב ביום השבת". עד כאן דברי ספר חסידים.

ובתיקוני הזוהר (תיקון מח דף פה ע"א) מובא על מה שנאמר בתורה (שמות, לה): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", שכל מי שכועס בשבת, כאילו הדליק את אש הגהינם בשבת. והרי אמרו רבותינו (בשבת כג:) שאם אין לאדם כסף, אלא או לקנות נר שבת, או לקנות יין לקידוש היום, עדיף שיקנה נר שבת, מפני שהנר גורם שלא יהיו מריבות בבית (כי יש אור), ואיך אדם יהפוך את הדברים, ויגרום למריבה בביתו בעצם היום הקדוש?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא בענין זה (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כ), את דברי מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע אות קמ), שבערב שבת בעלות המנחה (בצהרים של יום ששי), הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו, והסטרא אחרא (כלומר, היצר הרע) טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב, ולכן כל איש ירא ה', יכוף את יצרו וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה, יאר פניו לבקש שלום.

ובמסכת גיטין (דף נב.) אמרו, מעשה בשני אנשים, שהיה מתגרה בהם השטן, ובכל ליל שבת היום רבים זה עם זה. נקלע לאותו מקום רבי מאיר, ועיכב את אותם האנשים שלוש שבתות, עד שעשה ביניהם שלום. שמעו את השטן שאמר "אוי לי שהוציא אותי רבי מאיר מהבית שלי". ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה