הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשע"ז 16 ביולי 2017

אזכרה – אזהרה מעולם האמת

שאלה: מהו ענין ה"אזכרה" שעושים ביום פטירת אחד ההורים?

תשובה: לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו, כי כל מעשי האדם בעולם הזה, הכל הבל, חוץ מהנשמה הטהורה, שהיא עתידה לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא.

וביום השבעה שאחר פטירתו, דנים אותו בצורה מפורטת יותר, ולכן נהגו לעשות "אזכרה" בליל השבעה לאחר הפטירה, כדי לעורר רחמים ולהרבות בזכויות לעלוי נשמתו של הנפטר. וכן ביום השלושים, שאז דנים את האדם בעומק רב יותר, ומתבוננים ובוחנים את מעשיו, ולכן נהגו לעשות אזכרה גם בליל השלושים.

וכן בכל שנה ושנה, ביום הפטירה, דנים את האדם, ואם רואים שבניו אחריו, וכן מעשיו, עושים פירות טובים בעולם, ולמשל, אם אותו אדם הקדיש סכום כסף לישיבה, ובאותה ישיבה עוסקים בתורה, הרי שהדברים הללו מועילים לו לזכות במדרגות רוחניות גבוהות יותר לחיי העולם הבא. ולכן משתדלים לעשות "אזכרה" ולהרבות בלימוד תורה וברכות גם בשנים שלאחר מכן, ביום פטירת ההורים.

ונזכיר מעשה נורא שאירע רק לפני כשלושה שבועות. אחד מתושבי העיר פתח תקוה, ושמו רבי עופר עמאר הי"ו, למד לפני קרוב לארבעים שנה ב"מדרשיית נועם" בפרדס חנה. ובימים בהם למד ב"מדרשיה", היה לו חבר, שבאותם הימים היה שומר תורה ומצוות.

לאחר מכן, כשעזבו השניים את המדרשיה עם סיום חוק למודיהם שם, פנו כל אחד לדרכו. ר' עופר הפך ליהודי ירא שמים והקים בית של תורה ויראת שמים, ואילו חבירו, עזב במשך השנים את הדת בצורה מוחלטת, הוא וכל אחיו, עד כי חדלו לחלוטין אפילו משמירת המצוות הבסיסיות ביותר, ועלו והצליחו בעסקיהם בעניני העולם הזה, עד כי אותו חבר, הצליח בעולם הפירסום ונעשה מנהל קמפיין של אחת המפלגות החילוניות ביותר בארץ ישראל.

ובכל אותם השנים, מאז עזבו השניים את המדרשיה, לא נשמר כל קשר ביניהם, ולא ידעו בכלל כל אחד ממצבו של רעהו. והנה לפני ימים ספורים, רואה רבי עופר בחלומו, והנה הוא עומד ב"אזכרה" של אמו של חבירו משכבר הימים, עמו למד במדרשיה, והנה הוא רואה, כי אמו של החבר, אף היא נמצאת במקום האזכרה, והוא רואה כי היא כועסת ורוטנת מאד על האופן בו בניה עושים לה "אזכרה". ויקץ והנה חלום.

בבוקר, התלבט רבי עופר כיצד עליו לנהוג, מפני שמעולם לא הורגל בחלומות, ובודאי שלא בחלום מוזר כל כך על חבר שלא שמע ולא חשב עליו כלל כבר שנים רבות. ובכל זאת, החליט למצוא את חבירו ולספר לו על מה שראה. חיפש, ולבסוף השיג את מספר הטלפון של אותו חבר. שלח אליו "הודעה", ובה סיפר לו את כל מה שראה בחלומו.

לאחר מספר דקות, החבר טילפן לרבי עופר, כשהוא נדהם, ושאל אותו, תאמר לי עופר ידידי? אתה מתכוין ברצינות? השיב לו רבי עופר, בודאי, כך ראיתי בחלומי. אמר לו החבר, אולי חשבת עלי בזמן האחרון? אולי שמעת עלי משהו? אמר לו, לא, לא חשבתי עליך כלל, ואינני יודע מהו מצבך כיום. אמר לו החבר, דע לך, כי אמי נפטרה לפני שנתיים וחמשה ימים. ולפני שנפטרה, ראתה אותי ואת אחי, שאנו לא שומרי תורה, אמרה לנו, דעו לכם, עתה אני עוזבת את העולם הזה, ואם אראה שיש המשך לעולם לאחר מכן, אני ארד לעולם הזה ואתן לכם סימן! לאחר כמה ימים, אמי נפטרה.

והנה לאחר פטירתה, עשינו לה אזכרה ביום השנה, וכן לפני כחמישה ימים, עשינו לה שוב אזכרה לרגל שנתיים לפטירתה. ובמעמד האזכרה, עמדתי אני, ואמרתי לכל המשפחה: תראו! זוכרים אתם שאמא הבטיחה, שאם יש המשך לעולם לאחר הפטירה, היא תתן לנו סימן, והנה עברו כבר שנתיים ולא ראינו שום סימן ממנה, אם כן בודאי אין אמת בדברי האומרים שהנשמה עולה לעולמות עליונים, ולכן גם הערב באזכרה, לא נאמר תהלים ולא נלמד משניות לעלוי נשמתה של אמא, כי אין דבר כזה נשמה בכלל! רק נאכל ונשתה ונמשיך בחיינו!

כעת, המשיך החבר ואמר לרבי עופר, כשאתה שולח לי את ההודעה, אני מבין שאמא אמנם ראתה כל מה שנעשה כאן בעולם הזה, והיא אכן זכתה ושלחה לנו סימן דרכך שהיא נמצאת בעולם הבא, והיא שבעה רוגז ממעשיהם הרעים של בניה. וכך במשך הימים, הלכה המשפחה כולה, כשהם נסערים ונרגשים מדבר החלום, ובעזרת ה' יטיבו דרכיהם וישובו לצור מחצבתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו ".
לכאורה צריך לדון אותו על רק מעשיו שמיום כפור האחרון לחייו , שהרי שב בתשובה והתוודה אז על עוונותיו? כ"ד תמוז תשע"ז / 18 ביולי 2017

אין זה נכון. שהרי מיד במוצאי יום הכפורים אנו מתפללים סלח לנו אבינו כי חטאנו. והטעם הוא, משום שאין אנו יודעים אם התשובה ביום הכפורים היתה שלימה. ועוד, שיש עוונות שיום הכפורים לא מכפר עליהם.

בהקשר למה שכתבתם בנושא ״אזכרה״. אם הצאצאים של הנפטר הולכים בדרך התורה (וחלקם אברכי כולל) האם יש ענין לתרום לישיבה לעילוי נשמת הנפטר? כ"ג תמוז תשע"ז / 17 ביולי 2017

בודאי שיש ענין לתרום לעלוי נשמת הנפטר, גם כאשר בניו תלמידי חכמים. כי אין גבול למה שיכולים לעשות עבור נשמת הנפטר, ובפרט אם הלך בדרך התורה, וגידל את בניו ובנותיו לתורה, שאז הוא זכאי בכך שמלבד הזכות שיש לו בבניו אחריו, עוד תהיה לו נחת רוח במה שיעשו הם בואפן מיוחד לעלוי נשמתו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה