שאלה: האם מותר לשטוף את הבית עם מים בשבת?
תשובה: בגמרא במסכת שבת (צה:) מבואר, שאסרו רבותינו לשטוף את הבית במים בשבת. וטעם האיסור בזה, היה משום שבזמנם רוב הבתים לא היו מרוצפים עם רצפות כמו שבזמנינו, אלא היו מפזרים חול על רצפת הבית. ומטעם זה אסרו אפילו "לכבד", כלומר, לטאטא את חדרי הבית בשבת, שמא יבוא להשוות את רצפת הבית שתהיה חלקה, שיש בזה איסור בשבת.
אולם מבואר בגמרא ובדברי הפוסקים, שבבית שהוא מרוצף, מותר לטאטא אותו בשבת. והיקלו בזה אפילו אם רוב הבתים שבעיר אינם מרוצפים, מאחר ויש צורך גדול וחיוני בדבר, כל שאותו בית מסויים הוא מרוצף, מותר לטאטא אותו אפילו בשבת. אולם לשטוף את רצפת הבית בשבת לא היקלו אפילו אם הבית מרוצף.
אבל אם רוב הבתים בעיר מרוצפים, כפי שהמציאות בזמן הזה, היקלו רבותינו אפילו לזלף מעט מים על רצפת הבית. וזו שיטת הרמב"ם (בפ"א מהלכות שבת). ולעומתו דעת כמה מרבותינו הראשונים, להקל בזה לגמרי, שאם רוב בתי העיר מרוצפים, אז יש להקל אפילו לשטוף את הבית עם מים רבים.
ומרן השלחן ערוך (סימן שלז) העתיק את לשון הרמב"ם. ולפיכך הורה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל (אור לציון ח"ב עמוד ערה), שלדעת מרן השלחן ערוך אין להקל לשטוף את כל הבית בשבת. אולם אף הוא כתב, שבמקרה שהרצפה התלכלכה באופן מיוחד, יש להקל להדיחה במים בשבת, כשם שהיקלו לטאטא את הבית בשבת מאחר והוא צורך חיוני.
ושמענו מהגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהעיד בגודלו, שבביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כאשר היו באים אורחים רבים לבית בשבת, והיתה רצפת הבית מתלכלכת באופן מיוחד, היה מרן זצ"ל מיקל לרעייתו הרבנית לגרוף באמצעות גומי (ולא בדבר שסופג ונסחט) מים על רצפת הבית כדי לנקותה.
לכן למעשה, אין לשטוף את הבית בשבת. אבל אם אירע שבמקום מסויים התלכלכה רצפת הבית מאד. וכגון שנשפך שם מיץ או רוטב, אז יש להקל לשפוך מים ולהעבירם על רצפת הבית, באופן שלא יבואו לידי חשש סחיטה. וכגון שהמגב עשוי מגומי בלבד.
