למדנו, שיש חובה על האנשים, בפרט כשאוכלים פת, לאכול אותה בסוכה בימי חג הסוכות. ואילו הנשים, מעיקר הדין אינן מחוייבות לאכול בסוכה דוקא. (אך בודאי נשים האוכלות בסוכה, מקיימות בזה מצות סוכה).
ומאחר שביארנו שהנשים פטורות מן הדין ממצות ישיבה בסוכה, נבאר כעת דין נוסף:
יעלה ויבוא בתפילה
כידוע, בימי חג הסוכות, מוסיפים בתפילת העמידה ובברכת המזון "יעלה ויבוא", כמו שמודפס בסידורים. ומי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בחול המועד בתפילה, עליו לחזור ולהתפלל שנית, ואין בדין זה חילוק בין אנשים לנשים.
יעלה ויבוא בברכת המזון
מי ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של ליל חג הסוכות, הדין הוא שאם נזכר בברכת "בונה ירושלים", לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", ולא סיים עדיין "בונה ירושלים", יאמר "למדני חקיך" ויחזור לאמירת "יעלה ויבא", ואם נזכר אחרי שסיים "בונה ירושלים", יאמר, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים". ואם נזכר לאחר מכן, יחזור לראש ברכת המזון ויברך שנית עם הזכרת יעלה ויבא.
מתי חוזרים על שכחת יעלה ויבוא?
אולם כל זה נכון, דוקא בליל חג הסוכות, שאז יש חיוב מן התורה לאכול פת בסוכה, אבל ביום חג הסוכות בבוקר, וכן בשאר ימי החג, אם שכח להזכיר יעלה ויבא, אינו חוזר לברך ברכת המזון, משום שהחיוב לחזור לראש ברכת המזון, תלוי בדיוק בנקודה הזו, האם יש חיוב לאכול פת באותה הסעודה, או שלא, ולכן, בימי חול המועד שאין חיוב לאכול פת, מי ששכח יעלה ויבוא, אינו חוזר לברך ברכת המזון. ואפילו ביום טוב ראשון של סוכות בבוקר, מכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב באכילת פת ביום טוב, אנו חוששים לדבריהם מפני ספק ברכות, ולכן השוכח להזכיר יעלה ויבוא בסעודת הבוקר, לא יחזור לברך שוב.
כל זה לגבי איש. אבל אשה ששכחה להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של חג הסוכות, אינה חוזרת לברך ברכת המזון, ואפילו אם אירע לה ששכחה להזכיר יעלה ויבא בליל החג, אינה חוזרת לברך שוב. שהרי ביארנו שהנשים פטורות ממצות אכילת כזית פת בליל החג, וכל סעודה שאינה חובה, אם שכחו להזכיר בה יעלה ויבא, לא חוזרים לברך שנית. ואף על פי שהן נוהגות לאכול פת בחג מפני עונג וכבוד החג, כפי שגם האנשים אוכלים ביום החג, מכל מקום לגבי הברכה, אנו חוששים לסברת הפוסקים שאין חיוב באכילת פת, וספק ברכות להקל.
יוצאת מן הכלל היא סעודת ליל חג הפסח, שאז לכל הדעות גם הנשים חייבות באכילת כזית מצה, ואם שכחה להזכיר יעלה ויבא, דינה כדין האיש בברכת המזון של ליל חג הסוכות, שעליהם לחזור ולברך שנית ברכת המזון.
