הלכה ליום שלישי כ' ניסן תש"פ 14 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סילביה בת שמחה

הוקדש על ידי

המשפחה

חג הפסח – מזל טלה - דברים על הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל

הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל

הדברים יהיו לעלוי נשמתו של הרב הגדול הראשון לציון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל.

הרב זצ"ל, היה מתלמידי ישיבת חברון בעיר הקודש ירושלים, שם התבלט בחכמתו הגדולה ובמדותיו התרומיות. לאחר מכן עבר לישיבת קול יעקב, שם נעשה לידידו הטוב של הרב הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, ומתוך כך נתוודע למרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שחיבבו מאד, וקידם אותו ומינה אותו לרב העיר בת ים, ולאחר מכן כרב ואב בית הדין בעיר חיפה, ולבסוף כראשון לציון הרב הראשי לישראל.

ראינו את הרב זצ"ל, איך שהיה מתנהג בענווה גדולה, כאשר היה נכנס לפני מרן זצ"ל, היה דן לפניו כתלמיד לפני רבו, ותמיד היה מבקש את ברכתו בענווה טהורה. הרב כיתת את רגליו ממקום למקום לזכות את הרבים, היה אומר שיעורים אפילו לפני שנים או שלושה אנשים, וכך זכה להפריח את השממה הרוחנית בכמה מקומות בהם כיהן. גם זכה הרב ז"ל לחבר כמה ספרים יקרים מפז, זכה ורבים זיכה.

בשנותיו האחרונות נתקיים בו, יסור יסרני יה ולמוות לא נתנני. כי היה מדוכא ביסורים קשים ומרים, ואף על פי כן היה שמח בחלקו, והמשיך בעבודת הקודש ביסוד מוסדותיו ובהרבצת התורה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

ועלינו חובה להתעורר, כאשר בעוונות הרבים בארצות הברית ובארץ ישראל ובכל אתר ואתר, המגפה מכה ורבים חללים הפילה, בודאי שעלינו להתחזק בתפילה לפני בורא עולם, "מנע מגפה מנחלתך", וה' יבשרנו בשורות טובות ישועות ונחמות, ונזכה לראות בנחמת ציון בבנין ירושלים במהרה בימינו אמן.

---------------------------------------
חג הפסח – מזל טלה

נאמר בתורתינו הקדושה: ,דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת, וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלָֽקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹֽא יִֽהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ומפורש בדברי רבותינו, כי נצטוו ישראל, ביום העשירי לחודש ניסן, לקשור את הטלה לכרעי המטות שלהם. וכך היה הטלה קשור במשך כמה ימים, עד לערב פסח ממש, שאז שחטו את הטלה, ושמו מהדם שלו על כניסות הבתים. ועל ידי כן זכו ישראל ונגאלו מארץ מצרים.

והסביר זאת רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, (אשר עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי ממנו הוא קיבל את דרכי ההוראה, שרבי צבי פסח עצמו קיבל אותם מרבי שמואל סלנט זצ"ל), כי מטרת הנסים שהיו לעם ישראל בארץ מצרים, ושאנו קוראים ומדברים עליהם עד הימים הללו, היתה לטעת בלבותיהם של ישראל את האמונה בהשגחת ה' יתברך בעולם.

והנה בדורות ההם, היו המצרים שטופים באמונות באלילים ובמזלות, כי הם היו בטוחים שכוכבי השמים גוזרים גזירות על בני האדם. ולכן אמר פרעה מלך מצרים לעם ישראל, "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", שפירוש הדברים הוא, שראה פרעה כוכב אחד ששמו "רעה", שהוא גורם לשפיכות דמים, והיה פרעה וכל מצרים משוכנעים בכך שעתיד דמם של ישראל להשפך במדבר סמוך להר סיני.

ולכן היה צורך להחדיר בלב כל ישראל לעולם ועד, כי ה' הוא האלוקים, ואין עוד מלבדו. ומאחר ובימי ניסן המזל השולט הוא מזל טלה, והמצרים היו עובדים את הצאן כעבודה זרה, כי הצאן מסמלים את המזל של חודש ניסן שהוא ראש החודשים, לכן צוה ה' יתברך על ישראל לעשות דבר שהוא ההיפך מכל מה שהיו מאמינים בני הדור ההוא. ביום העשירי בניסן, שהוא היום בו מזל טלה מתגבר ועולה, לקחו ישראל את הטלה, וקשרו אותו בבזיון לכרעי המטה, והודיעו כי בעוד ארבעה ימים ישחטו את הטלאים הללו, ויגאלו ממצרים. והיה הדבר ממש להיפך מדעת כל בני האדם.

ואמנם הפך ה' את המזל לטובה על ישראל, כי הם ביזו את ענין המזלות, שקשרו את הטלה לכרעי המטה, ולבסוף שחטו את הטלה, ודוקא בזכות זה, פסח ה' ודילג מעל בתי ישראל, וה' יתברך בכבודו ובעצמו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף, המית את בכורות מצרים. ואף כאשר הגיעו ישראל למדבר סיני, שעל פי המזל היה צריך דמם להשפך שם, צוה ה' יתברך ויהושע בן נון מל את ישראל, ובכך נתבטלה הגזירה שהיתה ראויה להם מצד המזל.

ויש להוסיף על כך שגם בקריעת ים סוף, הראה ה' יתברך לישראל את ממשלתו על הטבע, כי ענין קריעת ים סוף היה ממש להיפך מכל גדרי הטבע, ומאחר וכל נשמות ישראל היו כלולים בבני הדור ההוא, עלינו לדעת, כי בלב של כל אחד מאתנו, מתנוססת אמונה וידיעה טהורה בממשלת ה' יתברך בעולם, כי אין עוד מלבדו, וכשם שהראה ה' יתברך נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן נזכה במהרה בימינו, ותתקיים בנו נבואת הנביא מיכה, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". ואז העולם כולו, ששקוע בדורינו בתקשורת המתחדשת, ובכל הבלי האופנה והזמן, כולם יופתעו ויעמדו נדהמים, כיצד הדת היהודית המקורית תכבוש את העולם, והאמת מארץ תצמח, וכל בני אמריקה, רוסיה ואירופה, יושבי סין ויפן, כולם יודו באמונה בה' יתברך על יד משה רבינו, וכפי שממשיך הנביא ואומר, "יִרְאו גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבֽוּרָתָם, יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה, יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִֽרְאוּ מִמֶּךָּ". אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה