הלכה ליום רביעי ט"ו אדר תשפ"ו 4 במרץ 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

שמריה בן לילה ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

חג הפורים – נסים גלויים

שאלה: האם בזמנינו אין נסים גלויים, מפני שאנו לא ראויים לכך?

תשובה: אמרו רבותינו בכמה מקומות, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה נסים לחינם. כי הנס, הוא כבריאת עולם חדש. כי טבע העולם הוטבע בו מעת בריאתו, ולשנות את הטבע, יש צורך לחדש מהלכים כמו בריאת העולם. ולכן אמרו רבותינו (במסכת שבת לב.), אל יבקש אדם שיעשו לו נס מן השמים, כי מנכים לו מזכויותיו. שהרי עשיית הנס היא כאילו בורא הקדוש ברוך הוא עולם חדש עבור אדם פרטי.

ובכל זאת בימי קדם היה צורך גדול שיעשה השם יתברך נסים גדולים ומפורסמים, משום שעם ישראל מעצם טבעם והחינוך הטבעי שהיה חדור בתוכם, לא היו בנויים היטב ומוכנים לאמונת ה' יתברך. כי היו חיים מאות בשנים בארץ מצרים, ששם היו כולם עובדי כוכבים ומזלות. וכן כל שאר האומות בימי קדם היו מאמינים בכוכבים ובמזלות, והיו סבורים שהכוכבים הם המורידים להם את השפע, ולכן פנו לעבוד את הכוכבים. ועם ישראל נדבקו מן הטעות של כל אומות העולם.

ולכן עם ישראל טעו שוב ושוב לחטוא לה'. עשו להם עגל זהב במדבר, ואחר כך עבדו לפסל מיכה, וכן בארץ ישראל כמה וכמה פעמים חטאו בעניני עבודה זרה, ואפילו לאחר שגלו מן הארץ, אמרו הנשים לירמיה הנביא (ירמיהו פרק מד פסוק יח): "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים, חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ". כי היו בטוחות שרק על ידי עבודת כוכבי השמים יגיע אליהם השפע. (כשם שבזמנינו, ההולכים אצל העוסקים במיסטיקה וקבלה מעשית, מכורים לעבודתם, ולא יבינו כי אספו רוח בחפניהם).

לפיכך, כדי לבטל דעה משובשת זו, ועל מנת לתקוע את אמונת ה' בלב ישראל, עשה להם ה' יתברך נסים גלויים, להראותם כי ה' הוא האלקים, והוא המשדד מערכות שמים, שאין ישראל כפופים להם כלל. ולכן עשה ה' נסים המנוגדים לדרך הטבע, כדי שיכירו וידעו כולם, ששקר נחלו. ולכן משה רבינו הזהיר את ישראל כמה פעמים על הנסים שראו עיניהם, שילמדו מהם כי ה' הוא האלקים. וכן שמואל הרמתי, עשה להם לישראל נסים היפך גדר הטבע. וכן אליהו הנביא שהוריד אש וגשמים מן השמים, ובאמת, לאחר שראו ישראל את הנס הזה, נהפך לבבם והכירו וידעו כי לה' הארץ. ואם כן, כל הנסים היו כדי לקבוע בלב האומה את האמונה בה'. ובכל זאת מפעם לפעם שכחו ישראל את שראו בעיניהם, וחזרו למעשיהם הרעים.

וכל זה היה קודם זמן אסתר המלכה, אבל מזמן אסתר, קיימו וקבלו היהודים עליהם את תורת ה' בכל לבב. כי ראו כי לה' הארץ ולו נתכנו עלילות. כי המן חשב על פי חשבונות שעשה, כי מזלם של ישראל בחודש אדר ירד מטה מטה. שכן באמת על פי המזלות, היה הזמן ההוא ראוי לנפילת ישראל חס ושלום. וכן לפי דעתם של חכמי המזלות, היה אז מזלם של ישראל סוף מזל דלי, שהוא רע ומר לישראל, ולעומת זאת, מזלו של עמלק, היה אז טוב מאד, כי מזלו של עמלק הוא אריה, ואז מזל אריה היה במערכה טובה, כי השמש היתה לפניו, וכוכב צדק האיר למולו. וכל מהלכי הלבנה והכוכבים היו נגד ישראל ולטובת עמלק.

וה' הפיר עצתו של עמלק, ושידד כוכבי שמים, ונהפוך הוא, שישראל עלו, ועמלק ירדו, ומזה הכירו כח מעשי ה', ופחיתות ענין המזלות והכוכבים, ולכן מאז נס אסתר, לא נמצא בישראל שיחזרו עוד לחטאים אלה, של אמונה בכוכבים ומזלות.

ומטעם זה מאז והלאה, פסקו הנסים המפורסמים והגלויים מישראל, שהרי אין בהם צורך עוד לשלימות אמונתינו. ולכן פסקו נסים מימות אסתר ואילך. לא מפני שאין אנו ראויים עוד לנסים, אלא להיפך, מפני שאנו שלמים באמונתינו מימות אסתר, אין לנו צורך בנסים. עד שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו, ואז יחדש ה' יתברך ימינו, ויראנו נפלאות. (יערות דבש, דרוש ג'). 

שאלות ותשובות על ההלכה

וראוי להזכיר כאן דברי היעב"ץ בהקדמה לסידורו, שיש נס שמתרחש כל יום יום והוא נס גדול יותר מכל הנסים שהיו לשיראל, שהוא עצם הקיום של עם ישראל נגד כל הסיכויים ובפרט קיומם של בני התורה, שהוא בבחינת "ארון אינו מן המדה" כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

תודה על ההארה

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה