הלכה ליום שלישי י"א אדר תשפ"א 23 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בעלי, אבינו וסבנו היקר הזקן הכשר

אברהם טורקין בן מרדכי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מצות שמחה ולימוד תורה ביום פורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו.

כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודינו מתוך השמחה, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו.

ומן האמור עלינו ללמוד לגבי כל אחד ואחד, שאף אם האדם סבור שאין זה לפי אופיו להתחיל לדבר בדברי תורה ולשיר שירי קודש בסעודת הפורים, מכל מקום, החלש יאמר גיבור אני, ויתחיל בכך על כל פנים בסעודה זו של יום הפורים, שיכולה להיות סעודה של שמחת מצוה ואהבת ה', ויכולה חלילה להפוך לסעודה ריקה מתוכן שכולה שטות והבל, ומתוך כך יזכה להתכבד בעיני כל רואיו, ויקום ויהפוך את כל צורת הבית שלו לבית עם אהבת תורה ויראת שמים.

והנכון לכל אדם ואדם, שעוד קודם סעודת פורים, ישב ללמוד תורה שעה אחת, ממדרשי חז"ל ופירושי מגילת אסתר, כל אחד לפי עניינו. וכמו שנאמר, "ליהודים היתה אורה ושמחה", ופירשו רבותינו בגמרא במסכת מגילה (דף טז:), אורה- זו תורה. ובפרט שבימי הפורים קבלו עליהם היהודים את כל מצות התורה מתוך שמחה, כמו שאמרו במסכת שבת (דף פח.), שחזרו וקבלו את התורה בימי אחשורוש.

וכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה על פורים, עמוד קפא), שהואיל והכל טרודים בסעודת פורים ובשאר המצות של היום, יש להזהר ללמוד תורה ביום זה, כי לימוד התורה הוא קיום העולם, כמו שנאמר "אם לא בריתי (כלומר, אילולי לימוד התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". וכבר הזהירו על זה גדולי הפוסקים.

ומספרים, כי האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק אמר פעם לחסידיו, שפעם אירע ביום הפורים שכל העולם היו עסוקים מאד במצוות יום פורים, ובדיוק באותה שעה ישב הגאון מביאלא ועסק בתורה, ובזכותו התקיים העולם כולו, ונעשה רעש גדול בשמים מזה, כי אלמלא הוא היה כל העולם כולו נמצא שעה אחת ללא תורה. ולכן נתנו לו שכרו מושלם מן השמים, שיוולד לו בן בעל נשמה גדולה, והוא הגאון מסוכטשוב בעל ספר "אבני נזר", שהאיר עיני ישראל בתורתו. (ולימים נעשה חתנו של הגאון מקוצק).

לכן יראה כל אדם לפנות לו שעה אחת ללימוד תורה ביום פורים, ויטול שכר גדול מן השמים. והנכון הוא מיד בחזרתו מתפלת שחרית, שישב ללמוד כמה שיוכל איזה דבר, או אפילו בעודו בבית הכנסת. ולא יהיה בטל מן התורה ביום נעלה זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מאחר ופורים יוצא ביום שישי החלטנו לשנות התפריט סעודת הפורים מבשרית לחלבית עם לחם ויין כמובן ( לקראת השעה 11:00 בבוקר). וזאת על מנת שלא יהיו שבעים לארוחת שישי. האם אני חייבת שהסעודה תהיה בשרית ? י"ב אדר תשפ"א / 24 בפברואר 2021

בהחלט, רבותינו אומרים שאין שמחה אלא בבשר ויין. ולכן נכון מאד לאכול דוקא בשר בסעודת פורים. וזו סעודת מצוה וישתדלו להקדימה כמה שיכולים כדי שלא לפגום בכבוד השבת. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה