הלכה ליום רביעי ה' אדר תשפ"ה 5 במרץ 2025

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי?

תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות":

חיוב נשים במשלוח מנות
האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה וכדומה. וכתב הרמ"א (סימן תרצה), שאפילו אשה נשואה חייבת במשלוח מנות, ואינה יוצאת ידי חובה במשלוח מנות של בעלה.

לעומת זאת, כתב הגאון ה"פרי חדש", שהאשה אינה מחוייבת במשלוח מנות, שהרי במגלת אסתר נאמר "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", ולא נאמר " וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִשָּׁה לְרְעוּתָהּ". ולכן כתב שהנשים פטורות ממצוות משלוח מנות. אלא שרוב ככל גדולי הפוסקים דחו את דבריו, והגאון יעב"ץ בספרו שאלת יעבץ (ח"א סימן קכ) הוכיח שחיובי יום הפורים לדורות נלמדים מהפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם", והנשים הן בכלל "זרעם" של ישראל. וחייבות בכל מצוות היום, כשם שהדין ברור לגבי מקרא מגילה ושאר המצוות, שגם הנשים חייבות בהן, שהרי אף הן היו באותו הנס של פורים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח בראיות ברורות שהאמת עם הגאון יעב"ץ בזה, ולכן הכריע הלכה למעשה שאין ספק שהנשים חייבות במשלוח מנות, כדין האנשים ממש. (חזון עובדיה עמוד קמ).

משלוח מנות, על ידי שליח?
עוד עלינו לברר, האם מצות משלוח מנות, יש לעשותה על ידי שליח, או שכל אדם בעצמו יכול לשלוח את המנות. ובספר "בנין ציון" (סימן מד), כתב, שמאחר ונאמר "משלוח מנות איש לרעהו", לכאורה נראה שיש חובה לשלוח את המנות על ידי שליח דוקא, שהרי כשאדם לוקח בעצמו את המנות לחברו, אין זה בגדר "משלוח". וכן הגאון החתם סופר (חי' גיטין כב:) כתב שלכתחילה יש לשלוח את המנות על ידי שליח דוקא. ומרן רבינו זצ"ל דן בזה בשנת התשכ"ה עם רבו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ושניהם הכריעו למעשה שאין צורך להקפיד לשלוח את המנות על ידי שליח, אלא האדם בעצמו יכול להביאם לחבירו ויוצא בזה ידי חובה. (חזו"ע עמוד קמג). והדבר ברור, שאם שלח את המנות על ידי שליח, גם כן יצא ידי חובה לכל הדעות.

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד
ומעתה אנו דנים, לגבי אשה, שרוצה שכאשר בעלה יתן משלוח מנות, יכוין בזה להוציא גם אותה ידי חובה. האם הדבר אפשרי? שהרי אם הבעל נעשה שליח ממש רק עבור אשתו, בודאי שהוא יכול לתת עבורה משלוח מנות. אך כאן מדובר באופן שהבעל נותן משלוח מנות גם בשמו וגם בשם אשתו. ויש לדון האם הדבר אפשרי?

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר הליכות ביתה סימן כד אות כה) אמר, שאיש ואשה יכולים לצאת ידי חובה במשלוח משותף, אך יש להקפיד על כך שיהיה במשלוח מנות שיעור גדול של שני משלוחי מנות. (כלומר, למשל ארבעה דברים במשלוח אחד, שהרי בכל משלוח צריך שתי מנות כמו שביארנו). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בספרו (עמוד קלז), ומסקנתו הלכה למעשה, שאפילו אם אין במשלוח שיעור של שני משלוחים, יוצאים הבעל ואשתו יחד במשלוח אחד, שמכיון שהמשלוח מכיל בתוכו שתי מנות, הרי הוא מתקבל בכבוד הראוי אצל המקבל, ולכן יוצאים בזה ידי חובה.

ולסיכום: האשה צריכה לתת משלוח מנות, ונוהגים שתתן לחברתה. ואם בעלה נותן משלוח אחד גם בשליחותה למשפחה אחרת, שניהם, האיש והאשה, יוצאים בזה ידי חובה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם את הסיכום יפה וברור. רק אני רוצה לשאול אולי טעיתי בהבנה. המשלוח מנות שאשתי עושה אותי שליח גם אני וגם היא יוצאים ידי חובה באותו משלוח? או אני צריך להביא עוד אחד? ה' אדר תשפ"א / 17 בפברואר 2021

יוצאים ידי חובה במשלוח אחד, ואינך חייב לשלוח עוד משלוח. 

לכבוד הרב שליט"א שלום, האם בשנה זו שבירושלים ת"ו פורים משולש אפשר לכתחילה שבעל קורא ירושלמי יקרא את המגילה לפרזים בי"ד? תודה רבה. ד' אדר תשפ"א / 16 בפברואר 2021

מאחר ולכולם חל החיוב ביום שישי, נראה בודאי שרשאי לקרוא עבורם אפילו לכתחילה. תבורכו מפי עליון, 

בס"ד
שלום לכבוד הרב,
האם יש בעיה שנרות שבת ידלקו מכניסת השבת עד מוצ"ש?
בברכה
אפרת ד' אדר תשפ"א / 16 בפברואר 2021

מדוע שתהיה בעיה? אדרבה, זהו דבר נאה לכבוד שבת קודש. (כמובן יש להזהר שלא תפרוץ ח"ו שריפה).  

כתוב "ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בענין זה בספרו (עמוד קלז), "
באיזה ספר מדובר? כ' שבט תשפ"א / 2 בפברואר 2021

חזו עובדיה על הלכות פורים. תבורכו מפי עליון,  

מחילה, עיינו בילקוט יוסף החדש עמ' תשלז שפוסק שאישה אינה יוצאת במשלוח מנות של בעלה י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

מה שכתב בילקוט יוסף, הוא כשהאשה סומכת על בעלה במשלוח רגיל שהוא נותן, ואנו דיברנו באופן שהוא שליח שלה לתת משלוח מנות. שבזה יוצאת ידי חובה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה