הלכה ליום חמישי ג' תשרי תשפ"ו 25 בספטמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נורית בת אליס

לרפואת הנפש והגוף כל הישועות וגמר חתימה טובה

הוקדש על ידי

שמואל

מנהג הכפרות – מנהג מרן זצ"ל

היום הוא יום צום גדליה, שמתענים בו כל ישראל, ונשים בהריון וכן נשים מניקות פטורות מן התענית.

שאלה: האם יש לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים דוקא, או שטוב יותר לקיימו על ידי מעות בלבד?

תשובה: נהגו בכל תפוצות ישראל לקיים את מנהג ה"כפרות" בערב יום הכפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית, ונוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית הנקבות. ובעת שמסובב התרנגול סביב לראש המתכפר, אומר, זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, וכפי שנדפס במחזורים, וכשמסובב סביב עצמו יאמר, זה חליפתי וכו'. ומנהג זה נהגו לעשותו בעשרת ימי תשובה, כלומר, בימים אלה, אחר יום ראש השנה לפני יום הכפורים.

דברי הרשב"א ומרן השלחן ערוך
וממה שנהגו כן בכל התפוצות, נוכל ללמוד כי הוא מנהג קדום שנתייסד על ידי גאוני קדם. אולם רבינו  הרשב"א בתשובה (סימן שצה) כתב: "מנהג הכפרות שעושים בערבי יום כפור, מצאתיו מנהג פשוט בעירנו, עם עוד דברים שנראו בעיני שהם כדרכי האמורי, (דהיינו מנהג גויים), והרחקתי מנהג זה הרבה, וציותי לבטלו, ואף ששמעתי שדבר זה נשאל לרב האי גאון, ואמר שכן נהגו, עם כל זה מנעתי המנהג". עד כאן דברי הרשב"א. גם מרן השלחן ערוך כתב שיש למנוע מנהג זה, וכשיטת הרשב"א. וכן פסק גם בספר פרי חדש ועוד.

דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שמכיון שכבר פשט מנהג זה, הן אצל עדות האשכנזים והן אצל עדות הספרדים, ומכיון שכך גם דעת הגאונים לקיים מנהג זה, וכן כתבו לקיים המנהג עוד רבים מגדולי הפוסקים, לכן "הנח להם לישראל במנהגם". ובפרט שנוהגים ליתן הכפרות או דמיהן (דהיינו כסף כנגד מחיר עוף אחד לכל אדם), לעניים, ובזה יש מקום לומר שגם הרשב"א מודה להתיר, כיון שיש טעם בדבר גם על פי פשוטן של דברים.

אולם כל זה מצד החשש שדומה הדבר לדרכי האמורי, שמצד זה יש להקל בדבר ולהעמיד את המנהג על מקומו. אך יש לעורר על ענין אחר, והוא, שבמקומות רבים נעשה מנהג הכפרות בצורה המונית, והשוחטים עומדים במשך שעות מרובות לשחוט, וידיהם עייפות, ופעמים רבות אינם שוחטים כדין. וכבר לפני למעלה מששים שנה היה מרן רבינו זצ"ל מעורר על הדבר, ואומר שמרן השלחן ערוך אמר שהוא מנהג האמורי, "ובאמת שהוא מנהג החת'י (מלשון חטא) והאמורי", כי הרבה חטאים נגרמים בעבורו. ולכן יש להזהר מאד שתעשה שחיטת העוף כדת וכדין, על ידי שוחט מומחה וירא אלוקים.

גם בזמן שהיה מרן זצוק"ל ראש אבות בתי הדין במצרים, היה נוהג ללכת בעצמו למקום עריכת הכפרות, וכן ביום חג השבועות, שהיו נוהגים במצרים לערוך כעין מנהג הכפרות על ידי אווזים. והיה מרן זצ"ל הולך ומסתובב בין השוחטים, ובודק את הסכינים שלהם, ומשגיח עליהם בשבע עיניים, כדי שלא ישגו ויאכילו חס ושלום נבלות לישראל. וכמה פעמים בא ממש לידי סכנה מחמת הערותיו המרובות לשוחטים ולבעלי האיטליזים, עד שניסו לרוצחו נפש שלוש פעמים, ורק בדרך נס ניצל מרן זצ"ל ממלחמותיהם. (כמו שכתבנו בזה בספר אביר הרועים חלק ראשון).

ומכל מקום ניתן גם לקיים מנהג הכפרות במעות (כסף) שיסובב סביב ראש המתכפר ויאמר, זו חליפתך וכו', אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס אתה לחיים טובים ולשלום.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בזמן שהיתה רעייתו הרבנית מרגלית ע"ה בחיים, היתה היא נוהגת לקנות אפרוחים כמה חודשים לפני ראש השנה, והיתה מגדלת אותם, ולאחר מכן היו לוקחים מהם לכפרות. אבל לאחר פטירתה, חזר מרן זצוק"ל לנהוג כדעת מרן השלחן ערוך, להמנע מעריכת כפרות בעופות, ולא היה עורך כפרות אלא במעות. וכן היה נוהג במשך כמה שנים. ואולי עיקר טעמו בזה היה מפני חששות בכשרות העופות כשהם נשחטים בזמן עריכת הכפרות.

אולם בשנות חייו האחרונות של מרן זצ"ל, כאשר היה ניתן בקלות להשיג עופות שישחטום כדת וכדין, חזר מרן זצוק"ל לערוך כפרות בעופות דוקא, מפני שרבותינו המקובלים הרבו בשבח מנהג הכפרות שנוהגים לעשותו בתרנגולים דוקא, כי יש בכך כפרה לנפש האדם הנקרא "גבר", כשם שהתרנגול נקרא "גבר", וגם רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל כתב בשבח המנהג על ידי תרנגולים דוקא. ולכן גם מרן רבינו הגדול זצ"ל, אף שכאמור במשך שנים היה נוהג לקיים את מנהג הכפרות במעות בלבד, בערוב ימיו חזר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים, וכן הורה לנו, שנכון יותר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים. ועל כן, מי שיש בידו לקיים את המנהג בתרנגולים, שאחר כך יועברו הם או דמיהן לעניים, רצוי מאד שיעשה כן לתועלת נפשו.

ואין צורך להזכיר את גודל איסור צער בעלי חיים, כמו שיש אומרים בגמרא (בבא מציעא לב., ועי' שבת קנד. ובש"ע חו"מ סימן ערב) "צער בעלי חיים דאוריתא", שיש בזה איסור חמור מאד שמביא גם קטרוג גדול על האדם. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י, שנכון לאדם שלא יגדל אפרוחים קטנים בביתו, מפני שבקלות הם מצטערים, והביא מעשה שהיה, באחד שחי בזמן רבינו האר"י הקדוש, ולא היו לו ילדים, ובא לפני רבינו האר"י, ואמר לו האר"י, שנמצאו בביתו אפרוחים קטנים שהיו מטפסים על מין סולם כדי לשתות מים, ואשתו סילקה את הסולם מהאפרוחים ומאז הם מצטערים, ולכן בא עליו הקטרוג הגדול הזה. (ואמנם תיקן מעשיו ונושע).

ולכן יש להזהר מאד לנהוג כדת בעופות המובאים לקיום מנהג הכפרות, שלא יבאו לידי מיתה משונה או צער לחינם. ויש לקיים מנהג זה רק במקום בו הוא מקויים תחת השגחה כראוי, שתהיה גם השחיטה כדת, ושלא יעשו על תרנגול אחד כפרות כמה פעמים כדרך הרמאים. ואם אין אפשרות לקיים את המנהג בצורה נכונה, אין ספק שעדיף יותר לקיימו על ידי מעות בלבד ולא על ידי תרנגולים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי ההגדרה של עובר עבירה במזיד? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

עובר עבירה בכוונה. למשל, מי ששכח להתפלל, הוא שוגג. מי שראה שמתקרב סוף זמן תפילה והמשיך בעיסוקיו, הוא מזיד.

למי שנוהג כפרות בכסף:
1. האם ניתן לקחת שטר של 200 שח לסובב עבור כל אחד מבני הבית או שלכל אחד צריך לסובב ח"י או 26 ש"ח בנפרד?
2. האם ניתן לבצע העברה בנקאית של הסכום למוסדות תורה/חסד? או דווקא להעביר את הכסף שבו סובב מעל הראש? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

נכון יותר שתדאג מראש שיהיו לך שטרות פרוטים.  לפחות שטר אחד, ובכל פעם תאמר שהמעות שבשטר הזה עוברים לשטר הגדול שיש לך, וכך תוכל לחזור ולעשות כמה פעמים באותו שטר. וניתן אחר כך להעביר הכל דרך אשראי וכדומה.

לצערי, נוכח הסכנה, לא אגיע להתפלל בציבור ביום כיפור. אלו חלקים ממחזור התפילה ביום כיפור (ערבית, שחרית ומנחה) עלי להימנע מלומר ביחיד, זולת 13 המידות? אולי כדאי לזכות את הרבים בפרסום הנחיה מפורטת וברורה באתר בעניין זה, כבר היום במידת האפשר? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

כפי שכתבת, לא יאמר י"ג מידות, ולא יאמר את הסליחות שהם בלשו ארמית, כמו רחמנא, וכיוצא בזה. תבורך ויתקבלו תפלותיך ברצון,

שלום וברכה מה יהיה הדין של מי שהזכיר בטעות את אחת ההזכרות או אפילו כולם של עשרת ימי תשובה לדוגמא המלך המשפט זכרנו לחיים אחרי יום הכיפורים האם זה הפסק ואיפה המקור לדין בשולחן ערוך? ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

בשאר ימות השנה אם אמר המלך הקדוש או המלך המשפט יצא ידי חובה. פרי חדש ראש סימן תקפב.

ישר כח דבריך האחרונים שמרן בשנתו האחרונה עשה על כסף הם הוכחה שצריך לעשות על תרנגולות מחילה!! ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

בשנתו האחרונה לא היתה אפשרות להשיג עופות מאחר ומרן זצ"ל היה בבית החולים באותה שעה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה