הלכה ליום ראשון כ"א אלול תשפ"א 29 באוגוסט 2021

תקיעת שופר

  מרן זצ"ל בעצרת תשובה בעיר בת ים

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות.

סדר התקיעות הוא, תשר"ת, תש"ת, תר"ת. תשר"ת, הכוונה, תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה. תש"ת הכוונה, תקיעה שברים תקיעה. ותר"ת הכוונה, תקיעה, תרועה ותקיעה.

וידוי בין התקיעות
נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים, האם יש לומר וידוי בין התקיעות, (כפי שמודפס בהרבה מחזורים), או שאסור לומר וידוי בין התקיעות. ושורש המחלוקת בזה, הוא מפני שיש מחלוקת בין רבותינו הראשונים, האם כל התקיעות שאנו שומעים, (תשר"ת תש"ת תר"ת), חובה עלינו לשומען, מפני שיש לנו ספק איזו מהן היא התקיעה הנכונה, או שהאדם יוצא כבר ידי חובתו בשמיעת התשר"ת בתחילת התקיעות.

ולדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אנו עושים את כל התקיעות הללו, מפני שיש לנו ספק איזו מהן היא הנכונה. וזו דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. ולכן למעשה, אסור לומר וידוי בין התקיעות, ואף מי שנהג כן, והיה אומר וידוי בין התקיעות, צריך לבטל מנהגו, משום שנכנס בזה לחשש ברכה לבטלה, ולספק אם חייב לחזור שוב ולברך על התקיעות.

ומכל מקום, אם רוצה להרהר את מילות הוידוי בלבו בלבד, רשאי לעשות כן בין התקיעות, אבל בשעת התקיעות עצמם ידום ויקשיב היטב לקול השופר.

דין הנשים
נשים פטורות ממצות שופר, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, (מצוה שהיא בקום ועשה, ותלויה בזמן מסויים), וכל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן, כמו שביארנו בכמה הזדמנויות. ומכל מקום נהגו הנשים להחמיר על עצמן ולבוא לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר. ואשה שלא היה באפשרותה לבוא לבית הכנסת, יכולה לשמוע תקיעת שופר בבית, (או בבית הכנסת בשעות הצהרים כפי שמקובל בכמה מקומות). ולמנהג הספרדים, אין לברך על תקיעת שופר כאשר תוקע עבור נשים, מפני שהנשים אינן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא. ויש נשים מעדות אשכנז שנוהגות לברך לעצמן על תקיעת שופר, ויש להן על מה שיסמוכו. ומכל מקום אין לתוקע עצמו לברך עבור נשים, גם למנהג זה.

כל היום כשר למצות שופר, מהנץ החמה ועד לשקיעתה, ולכן הבא לתקוע בשופר עבור הנשים, רשאי לתקוע כל היום כולו עד שקיעת החמה.

כוונת המצוה
כלל גדול בידינו, כי "מצות צריכות כוונה", וכפי שביארנו כמה פעמים. ועל כן, השומע קול שופר בראש השנה, צריך שישים לבו, לכוין שבשמיעת קול השופר הוא מקיים את מצות השופר, ויתעורר לבו בתשובה לה' יתברך, שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

ראש השנה

אורך השיעור: 01:00:16         הורד     (12.75 MB)

דיני תקיעת שופר

אורך השיעור: 00:42:23         הורד     (12.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני בעל תוקע במניין בהנץ החמה ולאחר מכן הולך לתקוע במניין אחר, האם מותר לי לדבר או לעניין בדברי תורה בין התקיעות? כ"ד אלול תשע"ה / 8 בספטמבר 2015

רשאי להפסיק בדיבור לאחר שתקע שלושים קולות הראשונים

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה