הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"א 6 ביולי 2021

"מזרח"

שאלה: מדוע מתפללים דוקא לצד מזרח?

תשובה: נאמר בספר מלכים, לאחר שבנה שלמה את בית המקדש, עמד והתפלל לפני ה', כמו שנאמר "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וכו', וְהִֽתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ", ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (ל.), שבשעה שעומדים להתפלל (תפלת שמונה עשרה), יש להתפלל לכיוון ירושלים ובית המקדש.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן צד), "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ, יכוין את פניו כנגד ארץ ישראל (וכו'). ואם היה עומד בארץ ישראל, יכוין את פניו כנגד ירושלים, ואם היה עומד בירושלים, יכוין את פניו כנגד המקדש".

וכתב רבינו הטור, שהיה חי באירופה, "ואנו שמחזירים (מכוונים) פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצאנו מתפללים כנגד ירושלים". כלומר, מאחר וארצות אירופה נמצאות במערבה של ארץ ישראל, הרי ארץ ישראל נמצאת בצד מזרח שלהם, ולכן נהגו האשכנזים ושאר יושבי אירופה להתפלל באופן כללי לצד מזרח.

וככל הדברים האלה כתב גם רבינו הרמ"א בשלחן ערוך, שבכל מדינות האשכנזים נוהגים להתפלל לצד מזרח, מפני שהם יושבים למערבה של ארץ ישראל. ולכן גם בארצות הברית, שהיא מערבית לארץ ישראל, נוהגים להתפלל (פחות או יותר) לצד מזרח. אבל מי שגר למזרחה של ארץ ישראל, ולמשל הנמצא בסין או בהודו, בודאי שיתפלל למערב, שהוא הצד הנכון לתפלתו. וכן בכל מדינה ומדינה לפי מקומה, יש להתפלל לצד ארץ ישראל. ובארץ ישראל עצמה, לעולם יש להתפלל לצד ירושלים, ומי שנמצא בעיר שהיא צפונית לירושלים (למשל בעיר שכם), עליו להתפלל לצד דרום, והנמצא דרומית לירושלים (למשל בחברון) עליו להתפלל לצד צפון.

וכן בירושלים עצמה, לעולם יש להתפלל לצד מקום המקדש, ואין צד קבוע שאליו יש להתפלל. ואותם שטועים לחפש תמיד את צד מזרח לפי כיון זריחת השמש, טעותם נובעת מהביטוי שנעשה למטבע לשון בפי האשכנזים, לקרוא לצד התפלה תמיד "מזרח", ואינם יודעים שאין לכוין אלא לצד ארץ ישראל וירושלים והמקדש.

וכשיבנה בית המקדש במהרה, אז נזכה לעלות ולראות לפני ה', ונזכה שישמע ה' לקול תפלותינו, ויחוש לגאול אותנו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהלכות חנוכה מרן זצ״ל כותב (חזו״ע מח) שאת החנוכיה בבית כנסת יש לשים על שולחן מימין לארון קודש שהוא צד דרום של ביהכ״נ וכו׳. לכאורה זה תלוי במה שכתבתם שתלוי איפה הבית כנסת ממוקם, מצפון לירושלים או מדרום לירושלים א״כ למה נקט מרן זצ״ל בזו הלשון? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מסתבר שנקט מרן זצ"ל בזו הלשון, מפני שכן הוא ברוב המקומות. וכן היה בבית הכנסת של מרן זצ"ל, שההיכל פנה למזרח, והנרות מימין להיכל בצד דרום של בית הכנסת. אבל העיקר הוא להניח את הנרות בדרום, כי הרוצה להחכים ידרים, וכן היו הנרות בבית המקדש, ולאו דוקא מימין ההיכל. ואף לגבי המקדש נחלקו התנאים היכן היה מקום המנורה. וכבר ראיתם שיש בזה מנהגים אחרים כמו שכתב בחזון עובדיה שם, ונהרא נהרא ופשטיה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה