הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"א 6 ביולי 2021

"מזרח"

שאלה: מדוע מתפללים דוקא לצד מזרח?

תשובה: נאמר בספר מלכים, לאחר שבנה שלמה את בית המקדש, עמד והתפלל לפני ה', כמו שנאמר "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וכו', וְהִֽתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ", ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (ל.), שבשעה שעומדים להתפלל (תפלת שמונה עשרה), יש להתפלל לכיוון ירושלים ובית המקדש.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן צד), "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ, יכוין את פניו כנגד ארץ ישראל (וכו'). ואם היה עומד בארץ ישראל, יכוין את פניו כנגד ירושלים, ואם היה עומד בירושלים, יכוין את פניו כנגד המקדש".

וכתב רבינו הטור, שהיה חי באירופה, "ואנו שמחזירים (מכוונים) פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצאנו מתפללים כנגד ירושלים". כלומר, מאחר וארצות אירופה נמצאות במערבה של ארץ ישראל, הרי ארץ ישראל נמצאת בצד מזרח שלהם, ולכן נהגו האשכנזים ושאר יושבי אירופה להתפלל באופן כללי לצד מזרח.

וככל הדברים האלה כתב גם רבינו הרמ"א בשלחן ערוך, שבכל מדינות האשכנזים נוהגים להתפלל לצד מזרח, מפני שהם יושבים למערבה של ארץ ישראל. ולכן גם בארצות הברית, שהיא מערבית לארץ ישראל, נוהגים להתפלל (פחות או יותר) לצד מזרח. אבל מי שגר למזרחה של ארץ ישראל, ולמשל הנמצא בסין או בהודו, בודאי שיתפלל למערב, שהוא הצד הנכון לתפלתו. וכן בכל מדינה ומדינה לפי מקומה, יש להתפלל לצד ארץ ישראל. ובארץ ישראל עצמה, לעולם יש להתפלל לצד ירושלים, ומי שנמצא בעיר שהיא צפונית לירושלים (למשל בעיר שכם), עליו להתפלל לצד דרום, והנמצא דרומית לירושלים (למשל בחברון) עליו להתפלל לצד צפון.

וכן בירושלים עצמה, לעולם יש להתפלל לצד מקום המקדש, ואין צד קבוע שאליו יש להתפלל. ואותם שטועים לחפש תמיד את צד מזרח לפי כיון זריחת השמש, טעותם נובעת מהביטוי שנעשה למטבע לשון בפי האשכנזים, לקרוא לצד התפלה תמיד "מזרח", ואינם יודעים שאין לכוין אלא לצד ארץ ישראל וירושלים והמקדש.

וכשיבנה בית המקדש במהרה, אז נזכה לעלות ולראות לפני ה', ונזכה שישמע ה' לקול תפלותינו, ויחוש לגאול אותנו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהלכות חנוכה מרן זצ״ל כותב (חזו״ע מח) שאת החנוכיה בבית כנסת יש לשים על שולחן מימין לארון קודש שהוא צד דרום של ביהכ״נ וכו׳. לכאורה זה תלוי במה שכתבתם שתלוי איפה הבית כנסת ממוקם, מצפון לירושלים או מדרום לירושלים א״כ למה נקט מרן זצ״ל בזו הלשון? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מסתבר שנקט מרן זצ"ל בזו הלשון, מפני שכן הוא ברוב המקומות. וכן היה בבית הכנסת של מרן זצ"ל, שההיכל פנה למזרח, והנרות מימין להיכל בצד דרום של בית הכנסת. אבל העיקר הוא להניח את הנרות בדרום, כי הרוצה להחכים ידרים, וכן היו הנרות בבית המקדש, ולאו דוקא מימין ההיכל. ואף לגבי המקדש נחלקו התנאים היכן היה מקום המנורה. וכבר ראיתם שיש בזה מנהגים אחרים כמו שכתב בחזון עובדיה שם, ונהרא נהרא ופשטיה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה