הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשע"ז 30 בנובמבר 2016

הכנסת כלב לבית הכנסת

שאלה: האם מותר לאדם עיור להכנס עם הכלב שלו לבית הכנסת?

תשובה: בגמרא במסכת מגילה (כח.) תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהם קלות ראש, אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נאותין בהן. ומבואר בדברי רבותינו הראשונים, כי יש חיוב לנהוג ביראה עם בית הכנסת, כעין מה שהיה חיוב לנהוג במורא בבית המקדש. ויש אומרים שאיסור זה הוא מן התורה.

ולענין הכנסת הכלב לבית הכנסת, עלינו לדון אם יש בזה איסור משום "מורא בית הכנסת" או לא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא דן בזה בספריו, ואנו נביא מהנראה בדברי הפוסקים בזה.

והנה הדבר ברור, שקדושת הר הבית והעזרה של בית המקדש, חמורים יותר מקדושת בתי הכנסת שלנו. ולכן אם נמצא ראיה לכך שהיו מכניסים בהמות להר הבית, נוכל ללמוד גם לגבי הכנסתם לבית הכנסת. ובאמת שבבית המקדש היו נוהגים כל ישראל להכנס עם הבהמות שלהם כדי להקריב אותם על גבי המזבח. ואם כן מצאנו שאין איסור בהכנסת בהמה לבית המקדש, ובודאי שאין בזה איסור בבית הכנסת, ובפרט שהכנסת הבהמה נעשית לצורך התפילה, כדי שיוכל העיור להגיע לבית הכנסת ולהתפלל. ובמשנה במסכת שקלים (פ"ז) מבואר שהיו מכניסים בהמות להר הבית כדי למכור אותן לעולים לרגל. ומוכח שאין איסור בהכנסת בהמות לבית המקדש, וכן הדין לגבי בית הכנסת.

ויש שרצו להחמיר בזה לגבי כלב, באומרם שהכלב הוא חיה בזויה לעומת בהמות האחרות שאפשר להכניסם לבית הכנסת. ומכל מקום מאחר ולא מצאנו בדברי רבותינו פסול מיוחד בהכנסת כלב לבית הכנסת, נראה יותר שהכנסתו לבית הכנסת אינה פגיעה ב"מורא" מבית הכנסת יותר מהכנסת בהמה אחרת. ובכל דברי הפוסקים שדנו בזה, לא מצאנו שחילקו בין הכנסת בהמה להכנסת כלב. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חאו"ח סי' מה) כתב להקל בזה במקום צורך, שאם אין אפשרות אחרת, אז יש להתיר לעיור להכניס את כלבו פנימה לבית הכנסת. והביא ראיה לדבריו מהתלמוד ירושלמי. ואף שיש שכתבו לדחות את ראיית האגרות משה, מכל מקום הרי ידוע לנו שמותר להכניס בהמות אפילו לשטח הר הבית, וכן לבית הכנסת, ולא מצאנו סברא לאסור הכנסת כלב יותר משאר הבהמות. ובפרט אם אין ברירה אחרת, והכלב מתנהג בצורה שקטה והציבור לא מפחדים ממנו, אין סברא להחמיר כל כך על העיור ולמנוע ממנו את ההגעה לבית הכנסת כדי שלא יכניס את כלבו לשם.

וכן פסק הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (הלכות קדושת ביהכ"נ), שיש להשתדל שישאירו את הכלב בחוץ, ובמקום שאין אופן אחר יוכל להכניסו פנימה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות בית כנסת

אורך השיעור: 01:04:33         הורד     (34.74 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

בזמנם לא היה שימוש כזה בכלבים כמו היום. רק בישובי הספר ולכן לא מצאו לפסוק בדבר שאינו שכיח, אך כיום מאחר שרבו הכלבים בבתים בעיקר של חילוניים כנראה הדברים שונים. לא נמצא כלב בבני ברק או במקומות של אנשים יראי השם אני לא מדבר נגד הפסיקה אלא בהסתכלות על הפסיקה. אין כל בעיה להשאיר את הכלב בחוץ ולעזור לעיוור להיכנס. כלב זה לא תינוק הוא עלול לעשות את צרכיו בבית הכנסת וגם להפחיד את הציבור שאפילו בורח מחתולים. ג' כסלו תשע"ז / 3 בדצמבר 2016

ראשית, כתבנו שהיו מכניסים בהמות טמאות. ואין סברא לחלק בין כלב לבין שאר בהמות.

שנית, גם בזמן חז"ל היה מצוי כלב, שמוזכר הרבה בתלמוד, ובפרט הרועים שהיו משתמשים בכלבים, ולא נזכר בשום מקום שאסור להכניסו.

שלישית, כלב מחונך, אין חשש שיעשה צרכיו בבית הכנסת.

ומה שכתבתם שאפשר להשאירו בחוץ. גם אנו כתבנו שפשוט שאם אפשר להשאירו בחוץ, אזי אין להכניסו פנימה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה