הלכה ליום ראשון י"ב אלול תשס"ז 26 באוגוסט 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

בנה יצחק

שאלה: האם יש חיוב מן הדין לייחד ספוג (סקוטצ' ברייט) נפרד למאכלי בשר ולמאכלי חלב?

תשובה: כבר הזכרנו כמה פעמים שאם היה מאכל בתוך כלי כשהוא רותח, הרי נבלע טעם מאותו מאכל בכלי, ולכן לכאורה יש לייחד ספוג מיוחד לכלי בשר ולכלי חלב, משום שיש לחוש שתישאר חתיכת בשר על גבי הספוג ואחר כך היא תיתן טעם בתוך כלי חלבי. אלא שזה אינו, משום שבדרך כלל לא משתמשים במים רותחים (שהיד נכווית מהם) כששוטפים כלים, ואם כן מים כאלה לא יכולים לגרום שיבלע משהו מן המאכלים שעל הספוג בכלים. ולכן מעיקר הדין אין צריך לייחד ספוג לשטיפת כלי חלב לחוד, ולשטיפת כלי בשר לחוד, ואפשר להשתמש בספוג אחד לשניהם. ומכל מקום כבר נהגו רבים לייחד ספוג לכלי חלב וספוג לכלי בשר, והוא מנהג טוב.

ומה שכתבנו שכיון שהמים אינם רותחים, אין בכוחם להבליע אוכל בכלים, היינו שאינם חמים כל כך שהיד סולדת בהם, דהיינו שאין היד נכווית מהם כלל,  ואפילו המים הנמצאים בכלי המונח על האש, כל זמן שלא הגיעו לדרגת חום כזו שהיד סולדת בהם, אינם גורמים לבליעה כלל.

וכן מעיקר הדין אין חובה לייחד בבית שני כיורים, אחד לכלים חלביים ואחד לכלים בשריים, ואפילו אם יתכן מצב שישפכו בכיור מים רותחים ממש, ויש בתוכו באותה שעה כלים עם שיירי מאכל, מכל מקום אין בכך כדי לאסור בדיעבד, ומכל מקום אין לשים בכיור כלים עם שיירי מאכלי חלב, וכלים עם שיירי מאכלי בשר ביחד, ולשפוך עליהם מים רותחים, אלא רק בזה אחר זה, דהיינו ששוטף בכיור במים רותחים מאכלי חלב ואז שוטף את הכיור, ואחר כך יכול לרחוץ בכיור כלים של מאכלי בשר ולשוטפם,  אבל אין לשפוך עליהם מים רותחים כששניהם ביחד. ומכל מקום המנהג כיום אצל רבים לייחד שני כיורים, אחד לבשר ואחד לחלב, כדי שלא לבוא לידי מכשול, ובפרט שיש מן הפוסקים שסוברים שחיוב זה הוא מן הדין ממש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה