שאלה: במוצאי שבת, כשהיינו בנופש בחודשי הקיץ, לא היה בהישג ידינו לא נר להבדלה ולא בשמים. האם יכולים לעשות הבדלה עם יין, אך בלי נר ובשמים?
תשובה: דין זה מפורש בגמרא במסכת ברכות (דף נג.), אמר רב יהודה: אמר רב: "אין מחזרים על האור במוצאי שבת כדרך שמחזרים על המצות". כלומר, מי שאין לו נר להבדלה, אינו צריך ללכת ולחפש ולהשיג נר, אלא רשאי להבדיל מיד בלי לברך על הנר.
לאור דברי הגמרא, ברור לנו מה הדין לגבי נר, שמי שאין לו נר להבדלה, רשאי להבדיל גם בלי נר. אך נותר לנו לברר את הדין לגבי מי שאין לו בשמים, האם רשאי להבדיל בלי בשמים?
ורבינו הרשב"א בחדושיו כתב בשם הראב"ד, שאין מחזרים אחר האור במוצאי שבת, "וכל שכן שאין מחזרים על הבשמים, שאינם אלא הנאת עצמו". כלומר, סובר הראב"ד, שממה שאמרו רבותינו שאין חובה לחזר אחרי ה"אור" במוצאי שבת, נוכל ללמוד שאין חובה לחזר אחר הבשמים, שהרי ברכת בורא מאורי האש במוצאי שבת, כולה שבח לה' יתברך על מציאות האש. ואילו ברכת הבשמים, היא ברכה על ההנאה שיש לאדם מהבשמים. ואם ברכת השבח לה' אינה חובה במוצאי שבת, בודאי שגם ברכת הבשמים אינה חובה במוצאי שבת למי שאין לו בשמים.
אולם לעומת זאת, רבינו המאירי כתב, שנראה לו שדוקא על ה"אור", לא חייבו חכמים לחזר ולחפש אש כדי שיוכל לברך עליה, אבל הבשמים, חובה לחזר אחריהם ולברך, שהרי ברכת הבשמים במוצאי שבת היא לכבוד השבת, שכן ידוע, שהטעם שמברכים על הבשמים במוצאי שבת, הוא משום שלאחר השבת מסתלקת הנשמה היתירה שיש לכל יהודי בשבת, וכדי להרגיע את הנפש, מריחים מהבשמים. לפיכך כתב המאירי, שאין לוותר על ברכת בשמים במוצאי שבת. ואפילו מי שאין לו בשמים, חייב ללכת ולחפש ולהשיג בשמים למוצאי שבת.
נמצא שיש בדבר מחלוקת בין הראב"ד והמאירי. ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן רצז), שאין חובה לחזר במוצאי שבת, לא אחר האור ולא אחר הבשמים, וכדעת הראב"ד.
ולכן להלכה, מי שאין לו בשמים או נר במוצאי שבת, יבדיל בלי בשמים או נר. ואינו חייב ללכת ולחפש בשמים ונר. אך נכון לכתחילה שכל אדם ידאג שיהיו לו נר ובשמים למוצאי שבת. ופעם כשהיינו בצל קורתו של מרן זצ"ל, ולא היו לו בשמים למוצאי שבת, ביקש שיביאו לו לימון, ובירך עליו בהבדלה, "הנותן ריח טוב בפירות". ופעם בירך על בקבוק בושם. ולא ויתר בקלות על ברכת הבשמים במוצאי שבת. ישמע חכם ויוסף לקח.
