הלכה ליום שני ז' כסלו תשפ"ד 20 בנובמבר 2023

חבלי משיח – שלוש סעודות

בימים הללו, שכל העולם רועש וגועש, רבים שואלים, אם חס ושלום יבואו צרות רבות סמוך לימות המשיח, מה יעשה האדם, וינצל מחבלי משיח?

ובגמרא במסכת סנהדין (צח.) אמרו, "מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח"? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. כלומר, אין לך דבר שעומד כתריס בפני הפורענות, יותר מעסק התורה וגמילות חסדים.

ובגמרא במסכת שבת (דף קיח.), "אמר רבי יהושע בן לוי בשם בר קפרא, כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג".

כלומר, ההקפדה על שלוש סעודות בשבת, היא מסוגלת להציל את האדם ממלחמת גוג ומגוג, שתהיה סמוך לביאת המשיח, כשיבואו מלך פרס ואחרים להלחם על ישראל, (כמו שאמרו במדרש ילקוט שמעוני רמז תצט).

והנה, סעודת ליל שבת, וסעודת שחרית של שבת, ברוך ה' מקיימים, אולם עתה נבאר את הדין של סעודה שלישית בשבת, האם אפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית באכילת עוגות או פירות?

דין שלוש סעודות
בגמרא במסכת שבת (קיח:) אמרו, "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת", ולמדנו כן מן הפסוקים, שהרי בזמן שהיו בני ישראל במדבר לא היתה בידם פת לחם ממש, שהרי הפת שלהם היתה "המן" שהיה יורד מן השמים. ועליו אמר להם משה רבינו (שמות פרק טז): אִכְלֻהוּ "הַיּוֹם" כִּי שַׁבָּת "הַיּוֹם" לַה', "הַיּוֹם" לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה". וממה שנאמר בפסוק שלש פעמים "היום", למדו רבותינו שיש לאכול שלש סעודות בשבת. ואת שלשתן יש לקבוע על פת לחם, כמו שכתב הרמב"ם שהזכרנו את דבריו בעבר, שבכל שלשת הסעודות יש לאכול פת לחם.

וכדברי הרמב"ם, שיש חובה לאכול שלש סעודות עם פת לחם, פסקו הסמ"ג, והתוספות (שבת קיז:), שיש חובה לאכול שלש סעודות בשבת עם פת לחם, שהרי רבותינו למדו את דין שלשת הסעודות מהפסוק, ושם מדבר בענין המן, שהיה מאכלם של ישראל במדבר, והוא היה הפת שלהם. וכן פסקו הרא"ש, הריטב"א, הנמוקי יוסף, המאירי ועוד מרבותינו הפוסקים.

דברי רבינו תם
אולם הרב רבי דוד אבודרהם (דף מט ע"ד) כתב, שרבינו תם כתב, שיש הבדל בין דין סעודה שלישית לדין שאר הסעודות, שהרי אין צריך לקדש על היין בסעודה שלישית, והרי היא סיום כל הסעודות, ולכן אפשר להשלימה ולצאת ידי חובת סעודה שלישית גם ב"מיני תרגמא", כלומר, מאכל העשוי מחמשת מיני דגן. והביא ראיה לדבריו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (ח"ב עמוד שמג), שבספר הישר לרבינו תם, הובא מכתב ששלח הרב רבי משה מפונטייזא לרבינו תם, ובו כתב להוכיח מדברי חז"ל שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית אפילו בפירות, והזכיר רבי משה בשאלתו, ששמע שרבינו תם בעצמו מורה לשומעי לקחו שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות. ואמנם כתב לו רבינו תם בתשובה, שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות, והסביר את דבריו היטב.

הדין למעשה
ולמעשה, מרן השלחן ערוך (סימן רצא סעיף ה) כתב: "סעודה שלישית, צריך לעשותה בפת, ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן, ויש אומרים שיכול לעשותה מדברים שמלפתים בהם את הפת, כגון בשר ודגים, ויש אומרים שאפילו בפירות יכול לעשותה. והדעה הראשונה היא העיקר להלכה, שצריך לעשותה בפת, אלא אם כן הוא שבע ביותר".

וכן יש להורות הלכה למעשה, שלכתחילה יש לעשות סעודה שלישית עם פת לחם. ובפרט בשבתות הקיץ הארוכות, שאין טעם לבטל את אכילת הפת מפני שום טעם שיהיה, שהרי עוברות כמה שעות מסעודת הבוקר. ואדרבא, החכם עיניו בראשו, שלא יאכל יותר מדאי כל היום, כדי שיוכל לקיים את הסעודה השלישית כהלכתה. ורק אם הוא שבע ביותר, וקשה לו לעשות את הסעודה עם פת לחם, יכול לקיימה בכזית עוגה, או בתבשיל של מיני דגן, ואם אינו יכול לאכול עוגה, יאכל בשר או דגים, ואם אינו יכול לאכול דבר מכל אלו, יכול לקיימה במיני פירות. ובזמן הזה, שרבים כאמור מבקשים עצה להנצל מחבלי משיח, יש להזהר יותר, להדר במצוה, ולאכול סעודה שלישית עם פת לחם, וככל האמור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חובה לקיים סעודה שלישית?
האם נכון הדבר שמי שאינו מקיים סעודה שלישית נחשב כאילו לא קיים את כל סעודות השבת? כ"א אייר תשפ"ב / 22 במאי 2022

חובה לקיים סעודה שלישית, ראי בקישור, אבל אין זה נכון שמי שלא קיים סעודה שלישית, הרי הוא כאילו לא קיים בכלל. 

http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=432

שלום וברכה רציתי לשאול האם אפשר לצאת ידי חובה באכילת שבת לכל הסעודות כולל סעודה רביעית בפירות וירקות למי שחולה וכך הורה לו הרופא לתקופה מסוימת? ז' אדר ב תשפ"ב / 10 במרץ 2022

אם יש בזה צורך רפואי שיצטער מאד אם יאכל פת, אז יקדש וישתה בעצמו רביעית יין, וכן יעשה בסעודה שניה. כדי שיהיה לו קידוש במקום סעודה. ובסעודה שלישית יאכל פירות. 

שלום, בהקשר להלכה היום שאדם יכול לאכול בשר ודגים בדיעבד אם שבע בסעודה שלישית, האם צריך לברך אחר כך ברכת המזון? ב' חשון תשפ"א / 20 באוקטובר 2020

אם לא אכל לחם, יברך אחר כך בורא נפשות. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה