הלכה ליום חמישי כ"ט שבט תשפ"א 11 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גאוי בן אהרן וסלימה ז"ל

שהיום יום השנה החמישי לפטירתו של ראש משפחתנו
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

לשבת "רגל על רגל" – הערת מרן זצ"ל לאנשים בבית מדרשו

שאלה: האם מותר לשבת בבית הכנסת "רגל על רגל"?

תשובה: כתב רבינו הסמ"ק (ספר מצוות קטן, סוף מצוה יא), "אוי להם לאותם המדברים דברים בטלים או עושים שחוק וקלות ראש בבית הכנסת בשעת התפלה, ומונעים עצמם מחיי עולם הבא, כי יש לנו לעשות קל וחומר בעצמינו מעובדי אלילים, אשר אינם מאמינים, עומדים כאלמים בבית חרפותם, כל שכן אנו העומדים לפני מלך מלכי המלכים".

כלומר, ממנהג האומות, שמכבדים את הכנסיות שלהם ויושבים שם בדרך ארץ, עלינו ללמוד קל וחומר לעצמינו, שבבית הכנסת שלנו, שהוא מקום קדוש באמת, בודאי שיש לנהוג בדרך ארץ ובנימוס.

ובהגהת סמ"ק מרבינו פרץ כתב, "כשתתפלל כשאתה יושב, אל תפשוט רגליך, ואל תרכיבם זו על גבי זו, כי כל אלה הם הנהגה של גאווה". ומבואר בדברי רבינו פרץ, שבשעת התפלה אין לשבת רגל על רגל. ודבריו הובאו במשנה ברורה (סימן צה סק"ב).

וכיוצא בזה כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצוק"ל בספר בן איש חי, שאין לאדם להרכיב את רגליו זו על גבי זו בעת התפלה. וטעם הדבר מבואר בדברינו, שהוא משום שישיבה רגל על רגל היא שלא מן הנימוס, ויש בה דרך גאווה. ולפיכך כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, (שו"ת הראש"ל עמוד נא), שנראה לו שגם שלא בשעת התפלה, כל זמן שאדם יושב בבית הכנסת, אסור שישב שם רגל על רגל.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בבית מדרשו, כשראה אנשים שיושבים "רגל על רגל", היה מעיר להם, שאין לשבת בצורה כזו בבית אלקינו.

ולסיכום: אין לשבת רגל על רגל בזמן התפלה. וגם שלא בשעת התפלה, כל שאין צורך ממשי בדבר, לא נכון לשבת רגל על רגל בבית הכנסת.

שאלות ותשובות על ההלכה

כשמתפללים בשטח פתוח האם זה אפשרי?, רגל על רגל? ל' שבט תשפ"א / 12 בפברואר 2021

בשעת התפילה אין לשבת כך, גם מחוץ לבית הכנסת.

כתבתם שאפשר לשים מרק קר על פלטה קרה, וכשהפלטה תתחיל לעבוד תחמם את המרק בשבת. אולם ידוע לי שבנוזלים יש בישול לאחר בישול ולכן מחממים באופן זה רק דברים יבשים או מעט רוטב. כ"ט שבט תשפ"א / 11 בפברואר 2021

לגבי מאכל נוזלי, יש מחלוקת אם שייך בו בישול אחרי בישול. ואנו מחמירים בזה כדעת מרן השלחן ערוך וכפי שכתבת. אבל כשמניח כשהפלאטה קרה, ואז החימום נעשה בדרך של גרמא, ובצירוף שיטות הסוברים שאין בישול אחרי בישול אפילו בלח, לדעת מרן זצ"ל יש להקל אפילו לכתחילה,

ומה כאשר לומד תורה בביתו? כ"ג סיון תשע"ו / 29 ביוני 2016

אם מניח רגל על רגל כדי שיהיה לו קל יותר לעיין וכדומה, מותר.

האם יש איסור לעמוד התפילה כשהידים משולבות מאחורי הגב? כ"א סיון תשע"ו / 27 ביוני 2016

בשעת התפלה ממש, כלומר בזמן תפלת העמידה, אסור לעמוד עם ידיים שלובות מאחרי הגב. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה