מחר, יום שני, יחול ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום שלישי, יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו.
משנכנס אב
אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו, ולכן שנינו במסכת תענית (דף כו:), "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ושמחה זו, הכוונה בעיקר לשמחת נשואין, שנוהגים שלא לישא ולהנשא בימים הללו.
עוד אמרו רבותינו, שישראל (יהודי) שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב. מאחר ומזלם של ישראל אינו טוב בימים הללו.
משא ומתן של שמחה
מיום ראש חודש אב, ממעטים במשא ומתן של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים לבית חתן וכלה, או קניית תכשיטי זהב וכסף, וכיוצא בזה. וכן אסור לסייד או לצבוע את הבית בימים הללו, מפני שזהו ענין של שמחה. ובשאר משא ומתן שאינו של שמחה, כגון קניית רהיטים לביתו, או מכונית חדשה וכדומה, אף על פי שהיה ראוי להחמיר בזה, מכל מקום נהגו להקל. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכל מקום טוב להמנע מלהביא רהיטים חדשים לביתו, או מכונית חדשה לביתו, בימים אלו, משום ששמחה היא לו.
ועוד יש לדעת שבימים הללו אין סימן טוב כל כך, ולכן נמנעים מלשאת נשים בימים הללו, גם למי שמעיקר הדין היה יכול להקל בדבר. וממילא גם לא כדאי לאדם לקנות לעצמו מכונית חדשה בזמן כזה, אלא ימתין לאחר תשעה באב.
אכילת בשר ושתיית יין
נהגו ישראל, שבימים אלו, מיום ראש חודש אב ועד ליום עשירי באב, הקרויים "תשעת הימים", אינם שותים יין ולא אוכלים בשר, אלא ביום השבת. (ובענין זה נדון בהמשך בעזרת ה').
רבים טועים לחשוב, שלמנהג הספרדים אין איסור באכילת בשר אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. ויש לעורר כי אין הדבר נכון, אלא מראש חודש אב לא אוכלים בשר.
שבוע שחל בו תשעה באב
ובשבוע שחל בו תשעה באב, (למשל השנה, תשעה באב חל ביום שלישי, הרי שממוצאי השבת הקרובה, מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב), נוהגים עוד מנהגי אבלות, ובכללם האיסור לרחוץ כל גופו במים חמים, וכן אסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים.
החומרות שנהגו בהם האשכנזים
מנהג האשכנזים להחמיר מאד באיסור הרחיצה, ולמנהגם יש לאסור את הרחיצה מיום ראש חודש אב, בין במים חמים בין במים צוננים
זאת אומרת, שהאשכנזים נוהגים שתי חומרות נוספות על הספרדים, ראשית, לאסור את הרחיצה כבר מיום ראש חודש אב, ועוד, שלמנהגם יש לאסור רחיצה אפילו במים קרים. אולם אף למנהג האשכנזים, אם מדובר באדם הגר במקום שהאקלים שם חם, כגון בארץ ישראל, או באדם המזיע הרבה מחמת איזו סיבה, מותר לו לרחוץ כל גופו במים שאינם חמים אף בשבוע שחל בו תשעה באב. כי לא קיבלו עליהם האשכנזים חומרות אלו, אלא בארצותיהם, שהם ארצות קרות. ולכן יש להקל בזה כאמור. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.
כמו כן נוהגים האשכנזים להחמיר בענין כיבוס ולבישת בגדים מכובסים, שהספרדים נוהגים בזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו האשכנזים נוהגים איסור בדבר החל מיום ראש חודש אב.
קניות עבור חתן וכלה
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם קבעו את זמן הנשואים מיד לאחר תשעה באב, והבחור עדיין לא קיים פריה ורביה (דהיינו שעדיין אין לו בן ובת), מותר לקנות עבור החתן והכלה כל צרכיהם אפילו בימים אלו, ואפילו אם יש זמן לקנות את צרכי החתן והכלה אחרי תשעה באב, כגון שנשואיהם נקבעו ליום ט"ו באב, אם יש חשש שיתייקרו לאחר מכן, מותר לקנותם בימים אלו כל שיש חשש הפסד בדבר.
