שאלה: באמירת "קדוש קדוש קדוש" שבברכת "יוצר אור" בתפלת שחרית, האם יש להמתין עד שהשליח ציבור יגיע ל"קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה", ואז לענות "קדוש קדוש קדוש" יחד עם הציבור, או שאפשר לומר את כל הברכה לבד?
תשובה: בתפלת שחרית, לפני קריאת שמע, מברכים שתי ברכות, הראשונה, ברכת "יוצר אור", והשנייה ברכת "אהבת עולם" (ויש אומרים אהבה רבה).
ובברכה הראשונה, בתוך הברכה, אומרים נוסח "קדושה", שהמלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא, ואומרים "קדוש קדוש קדוש", ולאחר מכן אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו".
נשים האומרות את ברכות קריאת שמע
וגם נשים שאינן מברכות את הברכות הללו "בשם ומלכות", אומרות את כל נוסח הברכה, מלבד שם ה' בתחילה ובסוף (כלומר, אומרות "ברוך אתה יוצר אור ובורא חושך", ואחר כך מסיימות "ברוך יוצר המאורות").
האם נוסח זה הוא בגדר "קדושה"
נחלקו רבותינו, האם נוסח זה שאנו אומרים בברכה, הוא בגדר "קדושה", כמו שאנו עונים אחרי השליח ציבור בחזרת תפלת העמידה (נקדישך ונעריצך וכו'), או שאין זה בגדר "קדושה", אלא סיפור דברים, שאנו מספרים איך שהמלאכים משבחים את ה' יתברך.
שלדעת רבותינו במסכת סופרים (פרק טז), קדושה זו שאנו אומרים בברכת יוצר אור, אינה בגדר "קדושה" ממש. ולכן אפשר גם לאומרה ביחידות, ואין צורך בעשרה בני אדם כדי לאומרה. ורק בחזרת תפלת העמידה, כשאנו אומרים שאנו בעצמינו "נקדישך ונעריצך", אז מדובר בקדושה ממש שאנו מקדישים לה', ואז אין לאומרה אלא כשיש שם עשרה בני אדם מישראל ("מנין"). אבל בברכת יוצר אור, אנו מספרים על המלאכים והאופנים שהם משבחים את ה' ואומרים קדושה, ולכן גם אדם יחיד יכול לומר קדושה זו. ובשיטה זו עומדים רבים מרבותינו הראשונים. וכן דעת הרמב"ם בתשובה (מהדורת בלאו סימן שיג).
אבל לדעת הזוהר הקדוש (פרשת תרומה), גם הקדושה שאומרים בברכת יוצר אור, היא בגדר "קדושה", ואם אדם מתפלל ביחידות, עליו לדלג את נוסח הקדושה מהברכה, או לומר אותה עם נגון ב"טעמי המקרא", כדי שיראו שאין כוונתו לומר קדושה, אלא כאדם שקורא פסוקים, שהרי כל נוסח הקדושה הוא פסוקים מפורשים, בספר ישעיה ובספר יחזקאל. ואם אומר אותם עם טעמי המקרא, בודאי שאין זה בגדר דבר שבקדושה, ומותר לקרוא כך אף בלי "מנין".
לומר קדושה עם הציבור
וממחלוקת זו נלמד לשאלה שלפנינו, שאם נאמר שנוסח "קדוש קדוש" שאנו אומרים בברכת יוצר אור הוא בגדר אמירת "קדושה", בודאי שנכון לומר אותו דוקא עם השליח ציבור. אבל אם נאמר שאין זה בגדר "קדושה", אם כן רשאי כל אדם לומר אותו בפני עצמו.
ולהלכה, כתב מרן הבית יוסף (סימן נט), שמאחר ויש בדבר מחלוקת בין הזוהר הקדוש למסכת סופרים, וגם נחלקו בזה הראשונים, והרי הדבר אינו מפורש בתלמוד שלנו, לכן יש לפסוק בענין זה כדברי הזוהר הקדוש, שאמירת הפסוקים הללו בברכת יוצר הרי היא בכלל "קדושה", ואדם שאומר ברכת "יוצר" ביחידות, צריך לקרוא את הפסוקים "וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ ה' צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ", וכן "בָּר֥וּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמֽוֹ" בטעמי המקרא.
אבל באמת שהמנהג פשוט בענין זה שלא כדעת מרן הבית יוסף. וגם מרן הבית יוסף עצמו כתב שהמנהג לומר קדושה זו בברכת יוצר אפילו ביחידות. וכן כתבו עוד מהאחרונים. (יביע אומר ח"ה סימן ז).
לכן, בודאי שלכתחילה, יש לחוש לדעת הזוהר הקדוש ומרן הבית יוסף והפוסקים, שאמירת נוסח זה בברכת יוצר, הרי הוא בכלל "קדושה", ויש להקפיד לאומרו עם הציבור. אבל בדיעבד, אם הפסיד את אמירת הברכה עם הציבור, רשאי לומר את הקדושה הזו לבדו, וטוב לאומרה בטעמי המקרא.
ולסיכום: אמירת "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" בברכת "יוצר אור", נחלקו רבותינו אם היא בכלל דבר שבקדושה שחייבים לאומרו עם הציבור או לא. ולהלכה, יש לומר נוסח זה עם הציבור, ואם אינו יכול לאומרו עם הציבור, כגון שהוא מתפלל ביחידות, רשאי לאומרו לבדו. וטוב לאמרו ב"טעמי המקרא".
