בהלכות הקודמות ביארנו, כי זמן תפלת שחרית נמשך עד סוף השעה הרביעית מהיום. ומי שטעה ולא התפלל עד שעה זו, יתפלל בדיעבד עד זמן חצות היום, שהוא זמן חצי היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל יוצא כרבע שעה לפני השעה שתים עשרה בצהרים.
והנה כל הפוסקים מודים, ששום אדם, בין איש ובין אשה, אינו רשאי להתפלל שחרית לאחר זמן חצות היום, כפי שלמדנו.
והנה נמצאו גם בזמנים הקדומים וגם בזמנינו, אנשים שאין יראת ה' בלבם, שמתפללים לאחר זמן חצות היום. ובודאי שאינם עושים כהלכה. אולם באמת שנמצאו ועד עתה נמצאים, כמה רבנים קדושים, שנוהגים להתפלל לכתחילה לאחר זמן התפלה, או לאחר חצות היום, ובכלל בכל עניני זמני המצוות עושים ככל העולה על רוחם, ומסבירים בזה טעמים שונים על פי הקבלה או הפשט.
והנה כבר דנו בזה כמה מגדולי האחרונים, ובספר שו"ת ארץ צבי (פרומר) גם כן דן בזה, וכתב ללמד זכות על אותם צדיקים שהיו מתפללים אחר זמן חצות היום, שטעמם הוא, משום שלפני שאדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת, היו כל הזמנים שוים לטובה וראויים לתפלה, ורק לאחר חטא אדם הראשון, נתקלקלו הזמנים, ובא אברהם אבינו ותיקן את הזמן של תפלת שחרית שיהיה ראוי לתפלה, ואחריו בא יצחק ותיקן את זמן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית. אבל הצדיקים השלימים במעשיהם, הרי הם בבחינת אדם הראשון קודם החטא, וכל היום כולו כשר ושווה בעיניהם לתפלה.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספר ילקוט יוסף חלק ראשון, כתב על דבריו, כי באמת "ההתנצלות קשה מן החטא", וחלילה וחס לסמוך על טעמים קלושים כאלה כדי להקל ולזלזל בדיני התורה, גופי התורה, ובודאי שלא נמצא בזמנינו ולא בשום דור מהדורות האחרונים מישהו שיוכל לומר על עצמו שמעלתו גדולה ממעלת מרן הבית יוסף והפוסקים שאסרו בכל התוקף להתפלל לאחר זמן חצות היום. לכן אותם שנהגו להתפלל כן, אינם עושים כדין, וברכותיהם ברכות לבטלה, ואף אם בכללם כמה צדיקים, טעות היא בידם. וכן דעת כל גדולי הפוסקים.
אך עדיין עלינו לדון, באיש או אשה, שרוצים להתפלל סמוך מאד לזמן חצות היום, האם רשאים לעמוד בתפלה כאשר ידוע שהתפלה תסתיים לאחר זמן חצות היום? (ומובן כי שאלתינו דנה לגבי תפלת העמידה, שהיא עיקר התפלה).
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן לד), והביא בשם ספר בתי כנסיות, להגאון רבי אברהם בן עזרא, שכתב שמי שלא התפלל עד סמוך לחצות היום, באופן שאם יתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה יעבור זמן חצות קודם שיסיים להתפלל, יש להסתפק אם רשאי להתחיל בתפלה או לא. ולמסקנה העלה מרן זצ"ל שם, שאף על פי שתוך כדי התפלה יעבור זמן חצות היום, מכל מקום רשאי להתחיל בתפלה, כי הולכים תמיד אחר ההתחלה בענין זה, והביא ראיות לדבריו.
ולכן לסיכום: אין להתפלל שחרית בשום פנים ואופן לאחר חצות היום. אבל סמוך ממש לחצות היום, דקה אחת או שתיים, רשאי להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה, אף שיסיים לאחר חצות היום.
