בהלכות הקודמות ביארנו, כי קריאת שמע של שחרית, אפשר לקוראה עד השעה השלישית מהיום. כלומר, לכל המאוחר, יש לחשב שלש שעות מזמן זריחת החמה, ועד אז חובה לקרוא קריאת שמע. וחיוב זה הוא מצוה מן התורה על האנשים דוקא, אבל הנשים פטורות מן הדין מקריאת שמע, שהרי היא בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא", שהרי יש זמן קצוב לקריאת שמע, וגם היא מצות עשה, ולכן הנשים פטורות ממנה.
כמו כן ביארנו שיש להזהר ולהתפלל שחרית לפני שתעבור השעה הרביעית מהיום. ובימים אלה סוף זמן תפלת שחרית בארץ ישראל יוצא בערך בשעה עשר בבוקר. ומי שלא התפלל עד שעבר זמן זה, עליו להתפלל בכל זאת, עד שיגיע זמן חצות היום. וזמן חצות היום בימים אלה יוצא בערך כחמש עשרה דקות לפני השעה שתים עשרה לפני הצהרים.
ברכות קריאת שמע
בתפלת שחרית אנו קוראים שתי ברכות לפני קריאת שמע, ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם" (ולמנהג האשכנזים "אהבה רבה"). וכן לאחר קריאת שמע מברכים ברכה אחת, היא ברכת "גאל ישראל". והנשים, למנהג האשכנזים, מברכות גם הן את הברכות הללו. אבל למנהג הספרדים, שנשים אינן מברכות על מצוה שהן פטורות ממנה, אין הנשים מברכות את ברכות קריאת שמע כלל. ואם הן נשים צדקניות שאומרות את הברכות, עליהן להזהר בסיום הברכות, שלא להזכיר שם ומלכות, כלומר, לא תברכנה "ברוך אתה ה' יוצר המאורות", אלא "ברוך יוצר המאורות" בלבד. וכן עליהן לנהוג בברכות "אוהב את עמו ישראל" ו"גאל ישראל".
סוף זמן הברכות
כשם שיש זמן קצוב לקריאת שמע ולתפלה, כמו כן יש זמן קצוב לברכות קריאת שמע.
ובמשנה במסכת ברכות (דף ט:) שנינו כי סוף זמן קריאת שמע הוא "עד שלוש שעות". "והקורא מכאן ואילך לא הפסיד". ובגמרא (בדף י:) אמרו: "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד", מהו מה ששנינו "לא הפסיד"? הרי בודאי הפסיד, שעבר זמן קריאת שמע! אלא ביארו בגמרא, "שלא הפסיד את ברכות קריאת שמע".
ומכאן משמע שאף אם עבר זמן קריאת שמע, עדיין אפשר לברך את ברכות קריאת שמע. וכתב רבינו הרא"ש בשם רבינו האי גאון, שמה שאמרו בגמרא שאפשר לברך ברכות קריאת שמע גם לאחר סוף זמן קריאת שמע, פירוש הדבר, שאפשר לברך ברכות קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית, שהוא סוף זמן תפלה. אבל אין הכוונה שבמשך כל היום יוכל לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה. וכן כתבו עוד מגאוני קדם, רבינו יצחק אבן גיאת, ובעל האשכול ועוד. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נח סעיף ו).
נמצאנו למדים, כי סוף זמן ברכות קריאת שמע, הוא שווה לסוף זמן תפלה, כלומר, ארבע שעות זמניות לאחר הנץ החמה לכל המאוחר. וכפי שנדפס בלוחות השנה המהודרים.
ומכאן נלמד כמה גרוע מנהגם של אותם בתי כנסת ויחידים, שמתפללים בשעה מאוחרת מאד, ואם לא די בכך שהם מפסידים זמן קריאת שמע (אם לא קראו בשעה מוקדמת), ומפסידים זמן תפלה, הרי שעוד הם נכנסים באיסור ברכה לבטלה, שמברכים ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמנן. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן לא), בזו הלשון: "כמה צער בנפשי על רבים בערים אלה, שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחרי ארבע שעות, ואינם קמים להתפלל עם הציבור, וכשהם קמים וקוראים קריאת שמע ביחיד, עברה שעה רביעית, ועם כל זה קוראים קריאת שמע בברכותיה, נגד דעת מרן שפסק שאם עברה שעה רביעית מהיום לא יברכו ברכות קריאת שמע".
ולסיכום: מי שנכשל ומתפלל לאחר סוף זמן תפלה, כלומר לאחר ארבע שעות מזריחת החמה, אינו יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, אלא יברכם בלא שם ומלכות. וכפי שביארנו.
