הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשפ"ב 7 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ע"ה היה יתום מאב ואם,חי ערירי שנים רבות,והירבה לעשות חסדים.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך.

כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב עד שיהיה ביניהם כדי "שיעור סעודה אחרת", "והוא כמו שש שעות". וכן כתבו הכל בו והארחות חיים.

ובאמת שיש לשים לב לכך, שהרמב"ם לא כתב שיש להמתין "שש שעות", אלא "כמו שש שעות", וידוע שרבותינו הראשונים, ובמיוחד הרמב"ם, מדקדקים מאד בלשונם, והשאלה היא האם יש לסגנון הדברים שכתבו "כמו שש שעות" משמעות כלשהי בהלכה?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ישב על מדוכה זו, והביא מדברי גדולי הפוסקים בזה, וכתב שממה שכתבו הראשונים "כמו" שש שעות, יש להוכיח שאין צורך להמתין שש שעות ממש, אלא די בכך שיעברו חמש שעות וחצי, ויהיה סמוך לשש שעות, (שכן בכל הש"ס "סמוך" - הוא שיעור חצי שעה). וכן מוכח מדברי המאירי שכתב, "שיעור שש שעות או קרוב לזה".

אלא שבספר גינת ורדים, כתב שיש להמתין שש שעות ממש, וכן משמע מדברי עוד מגדולי הפוסקים. וגם לסברא זו יש סימוכין מלשונות הש"ס והראשונים.

ולפיכך למעשה, כתב מרן זצ"ל, שלכתחילה אין לאכול מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות בדיוק. ומכל מקום המיקל בזה במקום צורך לאכול אחר חמש וחצי שעות, יש לו על מה שיסמוך, ובפרט בבשר עוף שיש מקום רב יותר להקל בזה.

והטעם שיש להקל בזה יותר לגבי בשר עוף, הוא משום שידוע שאכילת בשר עוף עם חלב אינה אסורה מן התורה, אלא מדרבנן, ולכן החומרא של אכילת מאכלי חלב לאחר אכילת מאכלי עוף, אינה עומדת באותה מדרגה כמו אכילת מאכלי חלב לאחר אכילת בשר בהמה.

ולסיכום: לכתחילה, תמיד יש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב. והמיקל במקום צורך להמתין חמש שעות וחצי, לאחר שאכל מאכלי עוף, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה רציתי לדעת האם אני יכולה לשתות נס קפה אחרי שנת לילה אפילו שלא עברו עדיין 6 שעות ? ב' אייר תשפ"ב / 3 במאי 2022

השינה לא מועיל להפסק בין בשר וחלב. צריך תמיד להמתין שש שעות. תבורכו מפי עליון,

אם אכלתי ירק מבושל עם בשר, אכלתי רק את הירק ולא את הבשר, האם צריך לחכות 6 שעות לאכול חלב? א' כסלו תשפ"א / 17 בנובמבר 2020

כתבו הפוסקים, שהמנהג הוא שגם במקרה כזה צריך להמתין שש שעות. 

אצלנו בבית (ספרדים) נהגו לחכות 3 שעות לעוף. האם יש על מה לסמוך בעניין? אם כן אשמח לדעת מי פסק כך? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

עליכם לשנות את המנהג. אולי למדו כן מיוצאי גרמניה, שיש בהם שנהגו כך, אבל אצל הספרדים אין כלל מקום למנהג זה. וגם האשכנזים, כתבו הפוסקים שעליהם לנהוג שש שעות.

האם אפשר לאכול חלבי אחרי עוף, בתום 3 שעות בלבד? ד' חשון תשע"ז / 5 בנובמבר 2016

אין להקל בדבר. ורק לאחר חמש וחצי שעות יש מקום להקל במקום צורך. וזהו דוקא לאחר אכילת עוף, אבל אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות שלימות

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה