הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשפ"א 4 בפברואר 2021

טעות בברכת השכיבנו

שאלה: מי שטעה בליל שבת, וסיים את ברכת השכיבינו כמו בימות החול, האם עליו לחזור ולברך? ומה הדין אם טעה בימות החול וסיים כמו הנוסח של שבת?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו, שבימות החול מסיימים את ברכת "השכיבנו" שבתפלת ערבית, במילים: "שומר את עמו ישראל לעד, אמן", אבל בשבת יש לסיים, "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

ועתה עלינו לדון, איך יש לנהוג, אם אדם טעה וסיים את הברכה בליל שבת כפי הנוסח של יום חול. או להיפך, אם סיים ביום חול כפי הנוסח של שבת. האם עליו לחזור ולברך שנית? וכבר דנו בזה הפוסקים, וגם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א דן בענין זה בספרו (סימן רסז), ונביא כאן את עיקרי הדברים.

כי באמת, שמדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות) מוכח בפירוש שבזמן חז"ל היו מקומות שנהגו לסיים גם בימות החול באותו נוסח שאנו מסיימים בשבת. כלומר, גם בימות החול היו אומרים "הפורש סוכת שלום" וכו'. וכן מבואר במדרש ובדברי רבינו הריטב"א ועוד.

והמאירי בספרו מגן אבות (עמוד כ), הוכיח שבזמן חז"ל היו אומרים גם בימות החול "הפורש סוכת שלום", אלא שמנהג זה לא התקבל ברוב העולם, ונהגו כפי שאנו נוהגים, שבימות החול מסיימים "שומר את עמו ישראל", ובשבת היו מסיימים "הפורש סוכת שלום", כפי שאנו נוהגים.

וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שיש מקומות שהיו מסיימים גם בליל שבת באותו נוסח שאנו מסיימים בימות החול. וכן מובא בסדור רב עמרם גאון.

ועל כל פנים יצא לנו מדברי הפוסקים הללו, שבדיעבד, כלומר, אם כבר טעה אדם, וסיים בליל שבת בנוסח של יום חול, וכן להיפך, אם סיים ביום חול בנוסח של שבת,  אינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת "השכיבנו", כי אין בשינויי נוסחאות אלה כדי לפסול את הברכה לגמרי אפילו בדיעבד.

ואמנם לא מצאנו בפירוש בדברי הראשונים שיורו כן, עד שהשמיענו בזה דבר חדש הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף, שמצא לאחד מהקדמונים בספר ארחות חיים (דף סא ע"ג), שכתב בזו הלשון: ובברכת השכיבנו חותם "פורס סוכת שלום" וכו', ואם חתם "שומר את עמו ישראל לעד", אין מחזירין אותו, שכך אמר רב שלום גאון, שבישיבה לא היו משנים, לא בשבת ולא ביום טוב.

לכן למעשה, מי שטעה וסיים את ברכת השכיבנו בליל שבת, באותו נוסח שאומרים בימות החול, אינו חוזר לברך שנית, וכן הדין להיפך, אם טעה בימות החול וסיים בנוסח של שבת, שאינו חוזר לברך.

ומכל מקום אם נזכר מיד עם סיום הברכה, לפני שעבר זמן שיכול לומר "שלום עליך רבי" (כשתי שניות), יחזור ויתקן את נוסח הברכה. וכגון, אם סיים בליל שבת "שומר את עמו ישראל לעד אמן", ומיד שם לב שטעה בדבריו, יאמר מיד, "הפורש סוכת שלום עלינו" וכו'. (משנה ברורה ס"ק ט).

שאלות ותשובות על ההלכה

אחר המחי"ר מהדר"ג אשתמטיתיה כשעה חדא דברי מרן זצוק"ל, שדן בזה בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט). ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

תודה רבה, גם בילקוט יוסף ציין לדברי היביע אומר. תבורך מפי עליון,

שלום הרב,האם זה הדין גם כאשר טעיתי בכל הברכה ולא רק בחתימתה?כלומר אם אמרתי בשבת והגן בעדנו והסר מעלינו מכת אויב וכו' וכן אם ברכתי בחול כמו בשבת,לא צריך לחזור? כ"ב שבט תשפ"א / 4 בפברואר 2021

נכון, הדין בזה הוא אפילו שכשאמר את כל הברכה כמו הנוסח בחול. תבורך,

יש לציין שהדברים שהבאתם להלכה, נפסקו בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט) כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

תודה רבה על ציון הדברים בספרו של מרן זצוק"ל

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה