הלכה ליום רביעי כ"א שבט תשפ"א 3 בפברואר 2021

ברכת "השכיבנו" בליל שבת

שאלה: מדוע בליל שבת אומרים נוסח אחר בברכת "השכיבינו", ומדוע לאחר מכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת"?

תשובה: בתפלת ערבית של ימות החול, לאחר ברכת "גאל ישראל", אומרים את ברכת "השכיבנו", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד, אמן". אבל בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, כשמגיעים ל"והגן בעדינו", אומרים: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום, ברוך אתה ה' הפורשׂ סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

והטעם שאנו משנים את נוסח הברכה בליל שבת, הסביר רבינו הטור (סימן רסז), שבליל שבת אין לחתום (לסיים) "שומר את עמו ישראל לעד", משום שכן מפורש במדרש, שבשבת אין צריכים שמירה (כלומר, אין צריכים להתפלל על השמירה), כי השבת שומרת. ובספר ילקוט יוסף לרבינו הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תפה), הביא שכן כתב רבינו דוד אבודרהם (דף קמד), שאין לומר "שומר את עמו ישראל לעד", משום שאמרו במדרש שבשבת אין צריך שמירה, כי השבת שומרת. ועוד, שכן מפורש בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות), שמה שאומרים "שומר את עמו ישראל לעד", זהו דוקא בימות החול, אבל בשבת אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלום", וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגים בקצת מקומות, אבל באשביליא ובטוליטולא (שמות ערים בספרד, סביליה וטולדו), נוהגים לחתום בשבת כמו בימות החול, ורק בימים טובים (חגים) אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלומך", ואיני יודע למה חותמים בימים טובים כך, ובשבתות חותמים כמו בימות החול. עד כאן לשון רבי דוד אבודרהם.

גם בספר כף החיים הביא בשם הזוהר הקדוש, שבשבת אין צריך שמירה, ולכן יש לסיים את הברכה בנוסח שהזכרנו. ובספר חשק שלמה (סימן קפח) כתב, שהטעם שאומרים את הנוסח הזה בשבתות ובימים טובים, הוא משום ש"סוכת שלומך", הכוונה היא לסוכת עורו של לויתן, שעתיד ה' להושיב בתוכה את ישראל הצדיקים לימות המשיח, ואז יהיו כל הימים כיום שבת ומנוחה לחיי עולמים.

וכתב בספר שבולי הלקט (סימן סה), שבליל שבת אין צריך לבקש שמירה כמו בימות החול. והביא משל, למלך שהתרחק בטעות מחייליו, ונכנס לתוך עם אחר, ואז היה מפחד שמא מישהו מבקש את נפשו להורגו, לכן היה נוטל עמו לכל מקום את כלי הנשק שלו, והיה דרוך ומוכן לכל תקרית. אבל כשהגיע בחזרה לעירו ולשער מקומו, בין חייליו, אז הניח את נשקו האישי, שהרי סגניו ושריו נמצאים איתו כדי לשומרו. כך ישראל, כל ימות החול הם מפחדים, לפי שטרודים הם ואינם יכולים לשמור כל כך את המצוות ולעסוק בתורה, ומפני שאין להם כל כך זכות שתגן עליהם בימות החול, צריכים הם להתפלל שלא ינזקו מהמזיקים, ואומרים "ושמור צאתנו ובואינו לחיים טובים ושלום", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד" כי התפלה היא כמו כלי נשק להגן. אבל כאשר מגיע יום השבת, כולם טורחים לכבוד השבת, איך לענג את השבת ולנוח ביום השבת, וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, ולכן אין צריכים שמירה, ודי להם לבקש על השלום. ולכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת", שעל ידי זה שישראל שומרים את השבת, השבת שומרת עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, אמנם אמת שהשבת היא גם נקבה וגם זכר (כ"ש שבת מחללו), אבל מכיון שהשתמשתם בלשון נקבה ובפרט באותו משפט, אז אולי עדיף לכתוב לקדש "אותה"? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

כתבנו יום השבת. ועל יום השבת, נכון לומר "אותו" יותר מאשר "אותה". כי המילה "אותו" חוזרת על "יום השבת", ולא על השבת, ולא על הזכות.

כתב כת"ר כי אין אומרים 'ושמור צאתנו לחיים ולשלום בשבת', ולהפתעתי כלל לא הזכיר כבודו כי האשכנזים אומרים זאת, והטעם כמו שכתב הט"ז רס"ז כי איננו בחזקת שומרי שבת כראוי שנזכה כי השבת תשמרנו מאליה [וכעין זה אין אומרים 'התכבדו מכובדים' בימינו], והוסיף שו"ע הרב כי על הרבים שבת שומרת וחותמים 'הפורש סוכת שלום' אך ליחיד אין ערבות שיישמר, ולכן אומרים 'ושמור צאתנו'. כ"ד שבט תשע"ו / 3 בפברואר 2016

אנו מתנצלים על כך, שבאמת לא הבחננו בכך שלא הזכרנו את נוסחת האשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה