הלכה ליום שני כ"ב חשון תשפ"א 9 בנובמבר 2020

סעודה שנמשכה למוצאי שבת או למוצאי ראש חודש

כבר הזכרנו כמה פעמים, שבסעודות השבת, יש להוסיף בברכת המזון "רצה והחליצנו". וכן בסעודת פורים או בסעודות שעושים בחנוכה, אומרים "על הנסים". ובסעודת ראש חודש או יום טוב, מוסיפים "יעלה ויבא".

ועלינו לדון, כיצד ינהג מי שאכל בצהרי יום השבת, ונמשכה הסעודה עוד ועוד עד שיצאה השבת לגמרי, כמו שמצוי בהרבה מקומות שמאריכים בסעודה שלישית עד צאת השבת ולאחר מכן מברכים ברכת המזון ומתפללים ערבית. האם יש להזכיר בברכת המזון "רצה והחליצנו", או שאין לעשות כן, שהרי כבר יצאה השבת.

וכן יש לדון בזה בראשי חודשים בימים טובים ובחנוכה ובפורים, אם התארכה הסעודה עד צאת ראש חודש, או עד צאת יום טוב, או עד שיצא פורים או חנוכה, האם יזכיר "יעלה ויבא" או "על הנסים" בברכת המזון או לא. וגם דבר זה הוא מצוי מאד בפורים, שבהרבה מקומות מאריכים מאד בסעודת פורים עד הלילה, שכבר אינו פורים.

ובנדון זה מצאנו מחלוקת בין רבותינו הראשונים, אבל למעשה פסק מרן השלחן ערוך (סימן קפח סעיף י), בזו הלשון: היה אוכל ויצאה שבת, מזכיר של שבת (רצה והחליצנו) בברכת המזון, כי הולכים אחרי התחלת הסעודה, והוא הדין לראש חודש, חנוכה ופורים.

ומבואר שמרן השלחן ערוך הכריע בזה שתמיד הולכים אחרי התחלת הסעודה, ומאחר והסעודה התחילה בשבת או בראש חודש או ביום טוב או בחנוכה ופורים, לכן יש להזכיר את התוספת השייכת לאותו יום גם אחרי צאתו.

אולם רבינו יוסף חיים זצוק"ל בספר בן איש חי (פרשת חקת) כתב לפסוק כדעת מרן השלחן ערוך בזה, אולם סייג את דבריו, שכל זה דוקא בשבת וביום טוב, אבל בראש חודש ובחנוכה לא יזכיר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (הליכות עולם ח"ב עמ' פג) דן בדברי רבינו יוסף חיים, כי בספרו בן איש חי, לא ביאר מדוע לדעתו יש לחלק בין שבתות וימים טובים לבין חנוכה וראש חודש. וכתב מרן זצ"ל, שנראה שהבן איש חי סובר כדעת השל"ה (שהובא בספר יוסף אומץ יוזפא סימן תרעט), שרק שבתות וימים טובים, שיש בהם דין מיוחד של "תוספת מהחול על הקודש", (כלומר, שאם מאריך ומוציא את השבת מאוחר, הרי קדושת השבת נשארת עד שיבדיל, מה שאין כן בימים רגילים, שאדם אינו יכול במעשיו להאריך את היום), בודאי שיאמר גם במוצאי שבת רצה והחליצנו, שהרי עדיין הוא שרוי ביום השבת. וכן הדין בימים טובים. אבל בראשי חודשים ובחנוכה, שאין בהם דין תוספת מהחול על הקודש, לא שייך לומר שיזכיר יעלה ויבוא או על הנסים לאחר שכבר הלך היום ובא הלילה.

אולם מרן זצ"ל כתב להשיג (לחלוק) על דברי הבן איש חי בזה, והביא ראיות לדבריו, והעלה שלהלכה עלינו לקבל את דברי מרן השלחן ערוך, שפסק בפירוש שאין חילוק בזה בין הימים, ולכן בין בשבת ובין ביום טוב, בין בחנוכה ופורים ובין בראשי חודשים, לעולם יש להזכיר "מעין המאורע" גם כשיצא היום, כל שהסעודה התחילה בעיצומו של היום.

(ויש להוסיף, כי גם מקור דברי הבן איש חי בזה אינו ברור, כי באמת שבשל"ה (בשער האותיות אות קו"ף) כתב בפירוש ככל דברי מרן השלחן ערוך הלכה למעשה). 

ולסיכום: כל שהתחילו בסעודה ביום, ונמשכה הסעודה ללילה, יש להזכיר בלילה את התוספת השייכת ליום שבו התחילה הסעודה. ואין חילוק בזה בין הזכרת רצה והחליצנו בשבת, או יעלה ויבוא בימים טובים וראשי חודשים, ובין הזכרת על הנסים בחנוכה ופורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, ראיתי שבמידה והאריך את סעודת השבת אומר רצה ומשמיט את המילה "הזה" האם יש לנהוג כך? כ"ב חשון תשפ"א / 9 בנובמבר 2020

אין לנהוג כך.  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה