הלכה ליום שלישי כ"ז שבט תשפ"א 9 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי שלמה יהונתן יהודה (פישר) בן דבורה בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
וימשיך בהרבצת התורה עוד רבות בשנים

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

ביקור חולי קורונה

שאלה: האם יוצאים ידי חובת מצות ביקור חולים דרך הטלפון, או שצריך דוקא ללכת בעצמו ולבקר בעצמו אצל החולה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד מצות ביקור חולים, שמטרתה לסעוד את החולה ולדאוג לו לכל צרכיו.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי הדבר ברור, שעל ידי כך שאדם מבקר את החולה באופן אישי, הוא מתרשם ומתפעל יותר ממצבו של החולה, שאינה דומה שמיעה לראייה, ועל ידי זה הוא מתעורר לבקש מה' יתברך רחמים על החולה בכל לבו. וכן אמרו במסכת נדרים (מ.) כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה (או שיבריא ממצבו) וכל מי שאינו מבקר את החולה אינו מבקש עליו רחמים.

כלומר, על ידי ביקורו מתעורר האדם לבקש רחמים על החולה, שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו, ויתן בלב הרופאים חכמה בינה ודעת לכלכל דבריהם במשפט להחיש לו רפואה שלימה, ושלא תצא תקלה מתחת ידיהם. וכמאמר הכתוב: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם". ואז בודאי שתפילתו קרובה יותר להתקבל, כמו שאמרו במסכת שבת (יב:) מנין שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה? שנאמר "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי". וטעמים אלה הזכירם הרמב"ן בספר תורת האדם בהקשר למצות ביקור חולים וסיים "הלכך, כל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצוה".

וכבר כתבנו עוד מטעמי מצות ביקור חולים, שהם כדי שיעמוד המבקר מקרוב על מצבו של החולה בכדי לסייע לו בכל מה שנדרש לו וכיצא בזה, אשר כל זה לא שייך כל כך כאשר אינו מבקר את החולה באופן אישי ממש, אלא מסתפק בשאלה בשלומו דרך הטלפון.

לכן כתב מרן רבינו זצוק"ל (יחוה דעת ח"ג סימן פג), שאם יכול ללכת לבקר את החולה בעצמו, אינו יוצא ידי חובת המצוה בשלימותה על ידי הטלפון או על ידי מכתב, ואף אם ידוע לו שאין החולה זקוק לסיוע כל שהוא, וגם אינו זקוק לסיוע נפשי, מכל מקום הלא ביארנו שמעיקרי מצות ביקור חולים הוא שיתפלל עליו.

ואף על פי שבקשת הרחמים על החולה יכולה להיות אף שלא בפניו, כגון שעושים לו תפילת "מי שבירך" במנין של עשרה אנשים, שערכה של תפילה זו רב מאד, (שהרי במקום שנמצאים עשרה אנשים שמתפללים שורה השכינה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין לט.). מכל מקום נראה שהתפילה בפני החולה (כלומר בסמוך אליו) יותר מקובלת, על פי מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות (לד.) "המתפלל על החולה אינו צריך להזכיר את שמו שנאמר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". כלומר, כאשר התפלל משה רבינו עליו השלום על אחותו מרים שתתרפא מצרעתה, לא הזכיר את שמה בתפילתו. ואף על פי שבזוהר הקדוש אמרו שצריך להזכיר שמות בתפלה, כמו שאמר יעקב אבינו, "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו", מכל מקום הסביר המגן אברהם, שדוקא כשמתפלל בפני החולה, אינו צריך להזכיר שמו, אבל כשאינו מתפלל בפניו, צריך להזכיר שמו. ותפילה שאין בה הזכרת השם, כלומר תפילה שהיא בפני החולה, היא המעולה יותר, שכן לעיתים שם החולה הוא זה שגורם את החולי, והזכרת שמו מעוררת עליו את מידת הדין, ולכן לתפילה בפני החולה יש יתרון גדול שאינו קיים בתפילה שאינה בפניו.

לכן השואל לשלומו של החולה דרך הטלפון, אינו יכול לקיים מצות ביקור חולים בשלימותה, שהרי חלק ניכר מענינה של מצוה זו הוא התפילה בפני החולה שמסוגלת יותר להביא לרפואתו. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטין ועוד.

אולם כאשר אנו דנים לגבי חולה במחלה מדבקת, כמו חולה קורונה, הרי שאינו יכול לבקר את החולה בעצמו, ולכן מוטב שיטלפן לחולה לחזקו ולאחל לו רפואה שלימה, שהרי סוף כל סוף אף באופן כזה מתקיימים חלקים ממצות ביקור חולים.

וכן ראינו בכמה מקרים אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר חלתה רעייתו הרבנית עליה השלום, אף על פי שהיתה מחוסרת הכרה במשך זמן רב, מכל מקום התפנה בכל יום מעיסוקיו, ובא לבקרה בכדי להתפלל עליה בפניה. וכאשר חלו אחרים מקרוביו ולא יכול היה לבקרם, הסתפק בכך שבירכם לרפואה שלימה באמצעות הטלפון.

ואף על פי שיש מי שכתב שאין לחשוש כל כך להדבקות כאשר נזהרים להתרחק וכדומה, מכל מקום מרן זצ"ל דחה דברי האומר כן, כי באמת שאפילו בספק פיקוח נפש עלינו ללכת לחומרא, ולא להקל בזה חס ושלום, וכן נהגו גדולי עולם בזמן המגיפות שהתרחשו בדורות הקודמים.

וכל אותם המזלזלים בענין הקורונה, הן בצורת התפילה והן בחתונות וכדומה, עתידים ליתן את הדין על מעשיהם, ופשוט וברור שהנהגה כזו עומדת בדיוק בנקודה ההפוכה מההנהגה הנכונה על פי דרכי תורתינו הקדושה, ואף אם נמצאים אי אלו רבנים חסידים ואנשי מעשה שהורו לנהוג כן, הרי הם בטלים במיעוטם כנגד רבותינו חכמי הש"ס וכל הפוסקים שהזהירו מאד מהתנהגות בלתי אחראית שכזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום. האם אדם שמתפלל לרפואתו שלו צריך לפרט את שמו ושם אמו? או רק את שם אמו או בלא שם בכלל? כ"ז שבט תשפ"א / 9 בפברואר 2021

אינו צריך להזכיר את שמו כלל, כמו שנאמר בירמיה ובתהלים, רפאני ה', וכן בתפילת חזקיהו המלך על עצמו לא הזכיר את שמו.  תבורכו מפי עליון,   

שלום .האם על מישקל שאלה זו האם יוצאים חובת ביקור אבלים בטלפון? כ"ז שבט תשפ"א / 9 בפברואר 2021

כשאפשר לבקר ממש, לא יוצאים בזה ידי חובה. אבל אם אי אפשר, אז על כל פנים יטלפן, שיש בזה מקצת מן המצוה, וגם יש בזה גמילות חסדים. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה