הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשפ"ב 11 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן לבנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שמיטת כספים

השנה (תשפ"ב) היא שנת שמיטה, כמו שביארנו כבר בתחילת השנה. ולכן נוהגים בכמה מצוות התלויות בארץ השייכות לשנת השמיטה כמו שביארנו.

מלבד מצות שמיטת הקרקע וקדושת הפירות שנוהגת בשנה זו (בפירות מקרקע של ישראל שלא נמכרה לנכרי). עוד צונו השם יתברך על שמיטת כספים הנוהגת בשנה זו.

וזה דבר השמיטה
נאמר בתורה (דברים טו), "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'". וביארו רבותינו, כי בסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו, וכגון ראובן שהלווה לשמעון מעות (כסף), והתחייב שמעון לשלם את החוב לפני סיום שנת השמיטה, כגון שנקבע בינהם זמן תשלום החוב ליום כ"ג באלול תשפ"ב, אולם ראובן מסיבה כל שהיא לא תבע את חובו, עד שעברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד ראובן לתבוע את חובו משמעון, משום שבסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו. ואם עבר ראובן ותבע חובו משמעון, עבר על מה שנאמר בתורה "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".

משמטת בסופה
ומנין שאין השביעית משמטת כל החובות אלא בסופה? שנאמר "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה", ומכאן למדו רבותינו במסכת ערכין (כח:), שאין השביעית משמטת אלא בסופה, וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (חושן משפט סימן סז סעיף ל). לפיכך המלוה לחבירו אפילו בשנת השביעית עצמה, הולך וגובה את חובותיו במשך כל השנה כולה. ומיד כששקעה החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב, אלא אם כן כתב המלווה" פרוזבול", כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה'.

חובות בדרך הלוואה
אין השביעית משמטת אלא חובות של מלוה ולווה, אבל חובות שאינם בדרך הלואה, כגון מה שנתחייב אדם לשלם לחנוני (בעל מכולת) בסיום תקופה מסוימת וכיוצא בזה, או סכום הכתובה שמתחייב אדם לאשתו אם יגרשנה, אינם נשמטים בשביעית.

וכן אדם שהשאיל מחברו מכשיר חשמלי וכיוצא בזה, מאחר ואין זה בגדר "הלוואה", אלא בגדר "השאלה", בודאי שהשואל חייב להחזיר לחברו את המכשיר לאחר שנת השמיטה.

אבל כל דבר שהוא "דרך הלואה" נשמט בשביעית. ולכן, אשה שהלותה לשכנתה כיכרות לחם או חלב וכיוצא בזה, שהם דברים שאינם באים בתורת השאלה, שהרי אין היא מצפה שיחזרו אליה הכיכרות המקוריים שנתנה לשכנתה, רק הם ניתנים לשכנה בתורת הלואה, שלאחר מכן תקנה השכנה כיכרות אחרים ותחזיר לה, ולאחר מכן עברה שנת השמיטה, אין המלווה יכולה לתבוע את הכיכרות משכנתה, מפני שנשמט החוב בסיום השנה.

ובהלכות הבאות אם ירצה ה' את מעשינו, נבאר עוד פרטי דינים בזה, ומהו ענין הפרוזבול שתקן הלל הזקן שלא יפסידו המלוים את כספם וימנעו מלהלוות לעניים.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתבתם, משתמע שהחוב פוקע, רק אם: א. הגיע זמן פרעונו לפני סוף שנת השמיטה. ב. ושהמלווה לא תבע את חובו

שאלה: אם המלוה תבע את חובו והלווה התמהמה, החוב לא יפקע בסוף שביעית? י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

גם במקרה כזה, החוב פוקע. רק אם לא הגיע זמן הפירעון עד סוף השנה, אז החוב לא פוקע.

להיכן שולחים את שטר הפרוזבול שמורידים מהאתר? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

לא שולחים. רק ממלאים, מחתימים שני עדים, ושומרים עד אחרי ראש השנה. תבורכו,

ברצוני לעשות פרוזבול איני יודע איך ? האם אפשר דרככם ? ט"ו אלול תשפ"ב / 11 בספטמבר 2022

באתר שלנו, בסיום ההלכה, ישנה אפשרות להורדת פרוזבול. תדפיס אותו, לאחר מכן יש ללמא את שמך, ולהחתים שני עדים, ולשמור אותו עד ראש השנה. זה הכל. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה