הלכה ליום ראשון ל' תשרי תשפ"א 18 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואתה השלמה של אימנו, סבתנו מורתנו היקרה והאהובה

לולו חיים בת אביי אביגיל חביבה

*אל נא רפא נא לה* *אל נא רפא נא לה* *אל נא רפא נא לה*
*בתוך כלל חולי עמו ישראל. אמן*

הוקדש על ידי

הילדים, נכדים והנינים

שאלה: האם מותר לדבר בין נטילת מים אחרונים לברכת המזון?

תשובה: הנה ביארנו כבר כי חובה גמורה על מי שאכל סעודה עם לחם, שקודם שיברך ברכת המזון יטול את ידיו במעט מים כאשר ביארנו (בהלכה אודות החובה ליטול מים אחרונים בסיום כל סעודה עם לחם), וכן ביארנו שאף הנשים חייבות בנטילת מים אחרונים. וכפסק מרן השלחן ערוך (סי' קפא), מים אחרונים חובה.

ולענין הפסקה בדיבור לאחר נטילת מים אחרונים, הנה בגמרא במסכת ברכות אמרו תיכף לנטילת ידיים ברכה. כלומר, שצריך שמיד בסמוך לנטילת ידיים תהיה הברכה, בלא הפסק בינהם. וכבר ביארנו (בהלכה "האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא"), שנחלקו רבותינו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, אם הכוונה לנטילת ידיים שקודם הסעודה, או לנטילת ידיים של מים אחרונים, שרבינו הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא במים אחרונים שאחרי הסעודה, שאין להפסיק בין נטילת מים אחרונים לברכת המזון. אבל בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, מותר להפסיק בענינים אחרים לדעת הרמב"ם.

ויש מפרשים, שהגמרא מדברת בנטילת ידיים שקודם הסעודה, וסוברים שיש להסמיך ברכת המוציא לנטילה בלי שום הפסק ודיבור. ומרן השלחן ערוך פסק בזה כדעת הרמב"ם, שמעיקר הדין מותר להפסיק בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, (אף שנכון להזהר שלא לדבר גם אז כמו שנתבאר), אבל בין נטילת מים אחרונים לברכת המזון אסור להפסיק כלל.

ומרן הכסף משנה, כתב לדון לשיטת רש"י והרמב"ם, שמה שאסור להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון, אין זה אלא בהפסק ממש, של אכילה או שתיה, אבל בשיחה ודיבור אין איסור להפסיק בינתיים. אולם בבית יוסף חזר מרן וכתב שנראה יותר לכל השיטות שהטעם שיש לאסור להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון, הוא משום שמעת נטילת מים אחרונים הרי זה כמו שהתחיל כבר בברכה, הואיל ונטילת מים אחרונים היא הכנה לברכת המזון, ועל כן נראה שאף בדיבור בלבד יש לאסור להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון.

ועל כן להלכה, יש להחמיר שלא לדבר בין מים אחרונים לברכת המזון כלל, ובדיעבד כל שעבר והפסיק בדיבור בין מים אחרונים לברכת המזון, נכון שיחזור ויטול שוב מים אחרונים, כדי להסמיך מים אחרונים לברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהנזכר לעיל ,האם מותר להגיד דברי תורה בין מים אחרונים לברכת המזון? א' חשון תשפ"א / 19 באוקטובר 2020

לא. אין להפסיק גם בדברי תורה,

שלום רב..
בדרך כלל בליל שבת כשיש הרבה אורחים רציתי לדעת האם אנחנו עושים נכון שבזמן שכולים נוטלים ידים עד ברכת המוציא כלומר אחרי שנטלתי ידיים אני בנתיים מגיש את המאכלים מהפלאטה לשולחן ולא מדבר האם זזה בסדר האם זה נחשב הפסק? ל' תשרי תשפ"א / 18 באוקטובר 2020

אין זה נחשב להפסק ומותר לעשות זאת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה