הלכה ליום חמישי כ"ז אב תשפ"ה 21 באוגוסט 2025

חנוכת הבית – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: האם יש חובה לעשות "חנוכת הבית" על ידי עשרה בני אדם שאומרים פרקי משנה וזוהר כמו שנהגו רבים?

תשובה: המנהג שנהגו ישראל לערוך "חנוכת הבית", אינו חובה מצד ההלכה, כי לא חייבו רבותינו לעשות כן בשום מקום בתלמוד, רק הוא מנהג שנהגו בו ישראל, ובדברי הפוסקים נאמרו כמה טעמים למנהג זה.

ועיקר יסוד הדברים, הוא מן הזוהר הקדוש (פרשת תזריע), שכתב בפירוש, שמי שבונה (או קונה) בית, כאשר נכנס לביתו צריך להזכיר בפיו, שהרי לעבודת ה' יתברך הוא בונה את הבית, כמו שנאמר (ירמיהו, כב) "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ", ואם יעשה כן, שיזכיר בפיו שעושה כן לעבודת ה', אז תשרה סיעתא דשמיא (סיוע מן השמים) על הבית, והקדוש ברוך הוא מזמין את קדושתו על הבית, וקורא עליו "שלום", כמו שנאמר (איוב, ה), "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". ואם לא יעשה כן, הרי הוא (חס ושלום) מזמין לביתו את הסטרא אחרא (צד טומאה).

ולכן נוהגים לומר פרקי משנה וזוהר שנתייסדו על ידי רבותינו המקובלים, לאמרם בחנוכת הבית, ומכח דברי התורה הללו שנאמרים בבית עם כניסת יושביו אליו, מראים בזה כי בונים את הבית לשם שמים, וחלה עליו רוח קדושה וטהרה, וה' יתברך משרה שכינתו על הבית ועל יושביו, ומברך אותם בשלום.

ומה שנהגו שאוכלים בשעת חנוכת הבית, מבואר בספר השורשים לרד"ק, שתחילת חינוך הבית הוא על ידי אכילה, שהוא המעשה הראשון שעושים בבית כדיירים, ועל כן נוהגים לומר את דברי התורה ואחר כך אוכלים איזה דבר, כגון עוגות, או סעודה ממש עם פת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נהג בעצמו שבחנוכת הבית אין חובה לומר דוקא את פרקי המשנה והזוהר כמו שנהגו רבים, כי עיקר הענין בזה הוא דיבור בדבר תורה, וכן נהג בעצמו כמה פעמים, לומר דברי תורה ולשיר שירות ותשבחות לה' יתברך, ובזה מקיימים מצות חנוכת הבית. וכן השיב לנו בענין זה, שבודאי שעיקר חנוכת הבית היא בדברי תורה, ולאו דוקא באמירת פרקי משנה והזוהר כמו שנהגו.

ובפרט אם לא מבינים את דברי המשנה והזוהר, טוב שיאמרו שם דברי תורה המובנים לציבור, לזכות את הרבים ולקיים מצות תלמוד תורה. ועל ידי זה ישרה ה' שכינתו לכל בני הבית, וישם לנו שלום.

עוד הורה לנו מרן זצ"ל, שנכון לעשות חנוכת הבית גם בדירה שכורה. ולא רק בדירה קנויה וקבועה. ובספר ילקוט יוסף (שמחות ח"א עמוד רעח) הביא, שכן דעת הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, ושכן כתבו המקובלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
אנו גרים שנתיים בדירה שכורה ולא עשינו חנוכת בית, האם יש עניין לעשות כעת? ט' אדר תשפ"א / 21 בפברואר 2021

 

כן. יש ענין לעשות כעת חנוכת הבית. ופעם מרן זצ"ל השתתף בעצמו בחנוכת הבית שנעשתה אחר זמן רב.  

האם מותר לישון בדירה שעדיין לא עשו בה חנוכת הבית? י"ג אב תש"פ / 3 באוגוסט 2020

מעיקר הדין מותר. אבל המקובלים מחמירים בזה ונכון להזהר. ואם אינו יכול לעשות בשום אופן, יעשה על כל פנים לבדו, בלי מנין, שילמד תורה, ויאמר היהי רצון שיש בסוף התיקון לחנוכת הבית. ואחר כך יעשה במנין.

קנינו דירה לפני מספר חודשים. עקב שיפוץ הדירה שהתעכב, אנחנו אמורים בע"ה להיכנס לדירה בבין המצרים (לפני ראש חודש אב). האם אפשר לעשות חנוכת בבית. או לדחות אחרי ט באב? י"ח תמוז תשע"ז / 12 ביולי 2017

מעיקר הדין מותר להכנס לדירה בימים הללו. ורק אחרי ראש חודש אב, יש אופנים שאסור. ולגבי חנוכת הבית, אף על פי שיש מקום להקל לגמרי לעשות שמחת חנוכת הבית, מכל מקום נכון רק להביא עשרה אנשים, ולעשות לימוד כמקובל כדי לחנוך את הבית בדברי תורה, ויגישו לפניהם עוגות וכדומה. ואחרי תשעה באב, אם ירצו יעשו שמחה לחנוכת הבית, וילבש בעל הבית בגד חדש, או יביא פרי חדש, ויברך שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה