הלכה ליום רביעי כ"ו אב תשפ"א 4 באוגוסט 2021

אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר.

בגמרא במסכת פסחים (דף מו) דנו לגבי אדם ההולך בדרך ולא מצויים אצלו מים לנטילת ידים, לאיזה מרחק צריך אותו אדם ללכת בכדי להשיג מים?, וכך אמרו בגמרא: לנטילת ידים (כלומר, מי שאין לו מים לנטילת ידים ורוצה לאכול פת, המרחק שחייב ללכת בכדי להשיג מים) ארבעה מילין (שהם שמונת אלפים אמה, דהיינו קרוב לארבעה קילומטרים) והמרחק מלפניו (כלומר, כשהוא הולך בדרך, הטריחוהו לעכב סעודתו ולהמשיך בדרכו עד מרחק ארבעה מילין, בכדי שיוכל ליטול ידיו) אבל לאחריו, אפילו מיל אין מטריחין אותו (כלומר, אם לפניו בהמשך דרכו לא מצויים מים אפילו במרחק ארבעה מילין, אבל אם יחזור על עקבותיו יוכל להשיג מים, אינו חייב לחזור למרחק רב כל כך, אלא למרחק פחות משיעור מיל, שהוא פחות מקילומטר אחד) אבל אם אין באפשרותו כלל להשיג מים אפילו אם ילך למרחקים אלו, (דבר שעשוי לקרות בטיולים) רשאי לאכול בלי נטילת ידים, באופן שיכרוך ידיו במפה, דהיינו שיעטוף שתי ידיו ממש במפה, או שילבש כפפות, בכדי שלא יטעה ויגע בפת בידו ואז רשאי לאכול.
וככל דברי הגמרא הללו פסק מרן השלחן ערוך (סימן קסג) ויש מקילים בזה אף במקום שיש ספק אם ימצא מים אם לאו, שיוכל לאכול בלא נטילה על ידי לבישת כפפות וכדומה וכנ"ל.

ובדין האמור שיש לחזר אחר מים לנטילת ידים מלפניו עד מרחק של ארבעה מילין ומלאחריו עד מרחק של פחות ממיל, יש לשער לפי "זמן הליכה" למקום כזה, ושיעור הליכת ארבעה מילין הוא שבעים ושתים דקות, והליכת מיל אחד אורכת שמונה עשרה דקות. לפיכך אם יש מים במקום מרוחק מאד, אלא שיש בידו להגיע לשם באמצעות כלי רכב, אם יכול להגיע למים שבהמשך דרכו תוך שבעים ושתים דקות או מלאחריו בתוך פחות משמונה עשרה דקות צריך לעשות כן.

ולסיכום: אדם המהלך בדרך ונקלע למצב שאין לו מים לנטילת ידים, כל שיודע שבהמשך דרכו בתוך שבעים ושתים דקות של הליכה או נסיעה יהיו לו מים לנטילת ידים, צריך לעכב סעודתו ולהמתין עד שיגיע למקום המים ויטול ידיו כדין. וכן אם צריך לחזור על עקבותיו אחורנית לצורך השגת מים, כל שידוע לו שתוך שמונה עשרה דקות יהיו לו מים לנטילת ידים חייב לחזור על עקבותיו וליטול ידיו כדין. אבל אם אין לו מים אפילו במרחקים אלו, רשאי לאכול בלא נטילת ידים, באופן שיעטוף את שתי ידיו במפית או בכפפות וכדומה ויאכל לשובע נפשו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדין של הפת בלי נטילה דורשת ברכת המזון? ט"ו אלול תשפ"א / 23 באוגוסט 2021

אם אכל כזית, צריך ברכת המזון. ללא קשר לנטילה.

שלום לפי זמן הליכה 72 דקות ברגל אז בנסיעה ברכב זה הרבה פחות אז למה מחשבים גם כשיש רכב לפי 72 דקות? א' אלול תשפ"א / 9 באוגוסט 2021

דנים בזה האחרונים, והסיקו שהכל הולך לפי כמה זמן היה בדרכים, שאם היה הולך ברגל, משערים בשיעור פרסה, ואם היה רוכב על בהמה, משערים שיהיה שבעים ושתים דקות, כשיעור הליכת פרסה ברגל, וכן אם היה נוסע ברכב. תבורכו,

האם מותר להקל בהלכה המצורפת, לילדים: א.לפני גיל חינוך?  ב.לפני גיל בר מצווה? כ"ד טבת תשע"ב / 19 בינואר 2012

לפני גיל חינוך, אין חיוב לילדים ליטול ידיים לפני האוכל. אבל יש להרגיל את הילדים עוד מקטנותם, מגיל ארבע או חמש ליטול ידיהם תמיד.

האם 4 מיל הוא עפ"י שיעור זמן או מרחק הליכה?
כיון ש-72 דק' בנסיעה ברכב הם הרבה יותר מ – 4 מיל ובתקופת הגמרא כיצד התייחס הדין לגבי מי שיש לו סוס וכדו'? כ"ג טבת תשע"ב / 18 בינואר 2012

יש לשער לעולם שבעים ושתים דקות, ואין לשער דוקא לפי שיעור שנזכר בגמרא, שהוא שיעור של מילין ממש, כיון שדיברו על אדם ההולך ברגל.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה